היום (שני) הבנק מזרחי-טפחות מדווח על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של 2026 ורושם במחצית הראשונה של השנה רווח נקי של כ-2.67 מיליארד שקל, ירידה מתונה לעומת כ-2.74 מיליארד שקל במחצית המקבילה ב-2025.
עם זאת, בנטרול השפעת מתווה המס המיוחד וההטבות ללקוחות, הרווח היה 3.03 מיליארד שקל – כלומר, הפעילות העסקית עצמה הייתה חזקה יותר.
התשואה להון, מדד שמראה כמה רווח הבנק מייצר ביחס להון העצמי שלו, עמדה על כ-15%, נתון שנחשב גבוה ומייצג את התשואה הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית. בנטרול ההשפעות החד-פעמיות, התשואה הייתה 17%.
ברבעון אפריל-יוני הבנק הרוויח כ-1.43 מיליארד שקל, מעט פחות מ-1.45 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2025 – ירידה של כ-1.7%. בנטרול ההשפעות המיוחדות, הרווח היה 1.59 מיליארד שקל.
ברבעון השני הבנק הצליח לייצר תשואה של 16% על ההון העצמי, ובנטרול השפעות המס וההטבות – 17.7%.
כלומר, מזרחי-טפחות הגדיל משמעותית את פעילות ההלוואות, אך התשואה להון ירדה ל-16% לעומת 17.8% ברבעון המקביל אשתקד.
האשראי לציבור, סך ההלוואות שהבנק נתן ללקוחותיו – משקי בית, עסקים, משכנתאות וכו' – עלה מ-376.7 מיליארד שקל ל-423.7 מיליארד שקל – גידול של 12.5%. כלומר, הבנק הגדיל משמעותית את פעילות ההלוואות שלו.
פיקדונות הציבור, הכסף שהלקוחות הפקידו בבנק – חשבונות, פיקדונות וחסכונות – עלו בכ-13.7%, מכ-417.4 לכ-474.4 מיליארד שקל. כלומר, הציבור העביר יותר כסף לבנק, ובמקביל הבנק הגדיל את האשראי שהוא נותן.
האשראי לעסקים גדל בכמעט 21% לעומת השנה שעברה. בתוך זה, האשראי לעסקים גדולים עלה 21.7%, ולעסקים בינוניים זינק 28.4%. כלומר, מזרחי-טפחות מנסה להתרחב משמעותית בתחום העסקי.
האשראי לדיור, כלומר בעיקר משכנתאות, גדל ב-8.7% לעומת השנה שעברה. בנוסף, הבנק מדגיש שהוא ממשיך לשמור על מעמד מוביל בתחום המשכנתאות.
סך המאזן, שהוא למעשה התמונה הכוללת של הנכסים וההתחייבויות של הבנק, גדל מכ-517.3 מיליארד שקל לכ-580.8 מיליארד שקל – סימן לכך שהבנק התרחב משמעותית במהלך השנה.
יחס היעילות, שבודק כמה הבנק מוציא כדי לייצר הכנסות, ירד במזרחי-טפחות ל-33.9%, לעומת 34.9% ברבעון המקביל ו-35.9% בכל 2025. המשמעות היא שהבנק מצליח לייצר הכנסות תוך הוצאה יחסית נמוכה.
במקביל, הבנק הודיע כי יחלק לבעלי המניות דיבידנד של כ-714 מיליון שקל, שהם כ-50% מהרווח של הרבעון השני.
בסך הכול, עבור שני הרבעונים הראשונים של 2026, יחולק דיבידנד של כ-1.33 מיליארד שקל.
הבנק ביצע הנפקת אג"ח/תעודות התחייבות וגייס כ-5 מיליארד שקל ממשקיעים מוסדיים, במטרה להשיג מקורות מימון לטווח ארוך שישמשו את פעילות הבנק.
יחס הון עצמי רובד 1, מדד שבודק את חוסנו הפיננסי של הבנק – כמה הון איכותי יש לו ביחס לסיכונים שהוא לוקח, ירד מעט מ-10.41% ל-10.22%, ולכן זה לא נתון חיובי בפני עצמו, אך עדיין מדובר במדד חשוב לבחינת יציבות הבנק.
יחס כיסוי נזילות, שבודק האם לבנק יש מספיק נכסים נזילים כדי להתמודד עם תרחיש של לחץ ומשיכות כספים, עמד על 132%, והמשמעות היא שלבנק יש כרית נזילות מעל הדרישה הבסיסית.
יתרה מכך, הכנסות המימון עלו ב-1.5% לעומת הרבעון המקביל, לכ-3.183 מיליארד שקל.
עמלות והכנסות אחרות, הכנסות שאינן מגיעות ישירות מפעילות הריבית – למשל עמלות שונות ושירותים פיננסיים – כאן דווקא נרשמה ירידה של 5.5% לעומת הרבעון המקביל.
הוצאות תפעוליות, ההוצאות של הבנק על עובדים, סניפים, טכנולוגיה, תפעול ועוד, ירדו ב-2.7% לכ-1.287 מיליארד שקל, וזה מתחבר לירידה ביחס היעילות – הבנק הצליח לשלוט בהוצאות.
הפסדי אשראי, כסף שהבנק מפריש כדי להתמודד עם האפשרות שלקוחות לא יחזירו את ההלוואות שלהם, עמדו על כ-90 מיליון שקל. הסעיף עלה לעומת 56 מיליון שקל בשנה שעברה, ולכן זו נקודה שיכולה להעיד על עלייה מסוימת בסיכון האשראי.
מחיר מניית מזרחי-טפחות בסוף יוני 2026 היה 197 שקל, לעומת 219.50 שקל בשנה הקודמת.
כלומר, למרות הצמיחה בפעילות והרווחיות הגבוהה, מחיר המניה היה נמוך יותר בכ-10% לעומת השנה הקודמת.
