בשעות שלאחר התקיפות האוויריות המשותפות של ארה"ב וישראל ב-28 בפברואר, נראתה עלייה חדה בפעילות בבורסות הקריפטו הגדולות באיראן. כך על פי נתוני און-צ'יין (On-chain).
בין התאריכים 28 בפברואר ל-2 במרץ נרשמו משיכות של נכסי קריפטו בשווי של כ-10.3 מיליון דולר, גבוה משמעותית מהנורמה. מרגע פרסום החדשות על התקיפה, הנפח השעתי קפץ ל-2 מיליון דולר בשעה.
זינוק זה תואם דפוס קבוע שבו נפחי המסחר ותנועות הנכסים באקו-סיסטם הקריפטו האיראני, שמוערך ב-7.8 מיליארד דולר, מזנקים סביב זעזועים גיאופוליטיים וחוסר יציבות פנימי.
נראתה עלייה במשיכות לקראת השבתות אינטרנט שהטילו הרשויות. הדבר מעיד על כך שמשתמשים מנסים להוציא את כספם כל עוד יש להם גישה לאינטרנט.
Chainalysis מציינת כי הפעילות באיראן עולה בעקביות בזמן קריסת הריאל, אינפלציה גבוהה או סנקציות. במהלך גלי מחאה, אזרחים משתמשים בשירותי קריפטו כגידור נגד חוסר יציבות כלכלית וחשש מהחרמת נכסים.
רוב הכספים נשלחו לארנקים שעשויים להיות ארנקים אישיים של אזרחים, כדי לשמור על נזילות ובטיחות בזמן מלחמה. אפשרות נוספת היא למען טשטוש עקבות של בורסות איראניות כדי להקשות על זיהוין ועל חסימת הגישה שלהן לשוק הקריפטו העולמי. תשתית חדשה של הבורסות האיראניות, או משיכות של גורמי מדינה להלבנת כספים או מסחר חוצה גבולות תוך עקיפת סנקציות.
בורסות איראניות, כמו Nobitex שחוותה פריצה של 90 מיליון דולר ב-2025, מנהלות את הנזילות באגרסיביות בזמן חירום כדי למנוע גניבות או הקפאות.
בורסת Nobitex אינה נגישה ברובה מאז התקיפות. למרות זאת, עסקאות בלוקצ'יין מראות שתנועת הכספים פנימה והחוצה נמשכת, מה שמעיד על קיום גישה כלשהי למערכת.
