מחירי הנפט שוב בדרך לזינוק? העימות בין ארה״ב לאיראן מחריף

היום (שישי) מחירי הנפט מזנקים לאור האיומים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לתקוף מתקנים באיראן. איראן מצידה מאיימת שאם הוא יעשה זאת, היא תתקוף תשתיות של מדינות אחרות באזור, כמו מתקני נפט במפרץ הפרסי.

חוזי העתיד על נפט מסוג WTI (הנפט האמריקאי) למסירה באוגוסט עלו בכ-1.32% ל-80.09 דולר לחבית. חוזי העתיד לחודש ספטמבר עבור הנפט מסוג ברנט (מדד הייחוס הבינלאומי) עלו בכ-1.33% ל-85.35 דולר לחבית.

החששות הופכים במהרה למספרים בשטח. גם הנפט האמריקאי וגם הנפט האירופי/בינלאומי (ברנט) התייקרו ביותר מאחוז אחד תוך זמן קצר, וחצו רמות מחיר משמעותיות (כ-80 וכ-85 דולר לחבית).

העלייה של כ-1.3% תוך יום אחד בשני המדדים המרכזיים האלה היא תגובה ישירה של המשקיעים בבורסה למתח הביטחוני. כשיש איום על מתקני נפט במזרח התיכון, המשקיעים מבינים שעלול להיווצר מחסור בהיצע – ולכן הם מוכנים לשלם יותר על כל חבית, מה שמעלה את המחיר במהירות.

הרקע לעלייה: ביום שלישי האחרון (14/07) טראמפ הציב אולטימטום קצר בטלוויזיה, ואיים על האיראנים להתגמש ולהגיע להסכם דיפלומטי במסגרת משא ומתן בימים הקרובים, או שהצבא האמריקאי יתחיל לתקוף בשבוע הבא, כך אמר בראיון לרשת פוקס ניוז.

מנגד, דובר הפיקוד הצבאי העליון של איראן הגיב בהצהרה שפורסמה בטלגרם ביום חמישי, ואיים שאם ארה"ב תתקוף אותם, הם לא יתקפו בחזרה רק מטרות אמריקאיות, אלא יחריבו את התשתיות של כל המדינות השכנות באזור, כמו מתקני זיקוק נפט ונמלים של ערב הסעודית או איחוד האמירויות. המשמעות הישירה לכך היא פגיעה אנושה בכלכלה העולמית.

מומחה האנרגיה חורחה לאון, סגן נשיא בכיר בחברת המחקר Rystad Energy, הסביר היום (שישי) במזכר כי למרות כל האיומים הדרמטיים והרעש התקשורתי, ההערכה המקצועית היא שעדיין יש סיכוי גבוה יותר שהצדדים יגיעו בסוף להסכם פשרה קטן ולא למלחמה. עם זאת, הוא מודה שהוא כבר הרבה פחות בטוח בכך מבעבר.

למה למרות האיומים יש עדיין סיכוי לפשרה בקרוב? כי לשני הצדדים יש המון מה להפסיד:

• ארה"ב וטראמפ: בחירות האמצע יתקיימו בנובמבר 2026. מלחמה תזניק את מחירי הדלק בתחנות בארה"ב, מה שיכעיס מאוד את הבוחרים האמריקאים ויפגע בטראמפ ובמפלגתו בקלפי.

• האינטרס של איראן: הציעו להם עסקה טובה שכוללת שחרור של כספים שהוקפאו בבנקים בעולם ואישור למכור נפט באופן חוקי (כלומר, הקלות ביצוא). האיראנים נואשים לכסף הזה ולא רוצים להפסיד אותו בגלל מלחמה.