נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מציב דרישות חדשות ומחייבות לקראת פסגת הבית הלבן עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הערב. טראמפ אמר כי סיום המלחמה עם רוסיה מותנה בכך שאוקראינה תוותר על חצי האי קרים ותתחייב שלא להצטרף לנאט"ו בעתיד. הדברים משתלבים בקווי המתאר להסדר אפשרי שגובשו בסוף השבוע האחרון בפסגת אלסקה עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שם הוצגו רעיונות ל"חילופי שטחים" ולערבויות ביטחוניות חדשות.
בפסגה באלסקה אמר טראמפ כי מטרתו היא להביא להפסקת הלחימה במהירות, אך בפועל השיחות עברו להתמקד בהסכם כולל ולא בהפסקת אש מיידית. שליחו המיוחד של הבית הלבן, סטיב ויטקוף, סיפר כי רוסיה אותתה שהיא מוכנה להכיר במתווה שיכלול ערבויות קולקטיביות לאוקראינה, מעין גרסה אזרחית לסעיף 5 של אמנת נאט"ו, שמבטיח תגובה משותפת במקרה של תקיפה. לדבריו, מדובר ב"הסכמות ששוברות פרדיגמות". עם זאת, הקרמלין לא התייחס בפומבי לדברים, וההבנות טרם אושרו רשמית.
ברקע האיום הרוסי: נאט"ו מתחייבת להגדלת תקציב הביטחון ל-5% מהתמ"ג
זלנסקי הבהיר כי מבחינתו ערבויות ביטחוניות חייבות להיות מחייבות ומעשיות. "ערבויות שהיו בעבר לא עבדו," אמר. "ללא התחייבויות ממשיות, פוטין יפתח מחדש במלחמה בעוד שבוע, חודש או שנה." חברי פרלמנט באוקראינה, בהם חברת האופוזיציה אינה סובסון, ציינו כי השיחות ממקדות את תשומת הלב בוויתורים טריטוריאליים במקום בסיוע צבאי נוסף, שהיה יכול לחזק את עמדת קייב בשטח. לדבריה, "אפשר היה להעמיד על השולחן הרחבת סיוע צבאי, אך זה לא מה שמציע הנשיא טראמפ כרגע."
ברקע הדיונים, נמשכת ההסלמה בשטח. הרמטכ"ל האוקראיני אולכסנדר סירסקי אמר כי רוסיה מרכזת את כוחותיה בשתי חזיתות עיקריות – סביב העיר פוקרובסק במחוז דונצק, ובמחוז זפוריז'יה. לדבריו, רוסיה אף העבירה יחידות מאזור חרסון דרומה ומזרחה כדי לחזק את הלחימה. לפחות עשרה בני אדם נהרגו בתקיפות רוסיות על חארקיב וזפוריז'יה, בהן הותקפו שכונות מגורים המרוחקות מקווי החזית.
במקביל דיווח חיל האוויר האוקראיני כי רוסיה שיגרה במהלך הלילה 140 מל"טים מתאבדים מסוג שאהד, לצד טילים ומערכות הטעיה, שפגעו בלפחות 25 אתרים ברחבי המדינה – בהם דונצק, חארקיב, סומי, דניפרו, אודסה וקייב. מנגד, משרד ההגנה הרוסי טען כי יירט 23 מל"טים אוקראיניים מעל קרים, הים השחור, הים אזוב ושישה מחוזות רוסיים.
גם מחוץ לשדה הקרב נמשכת המערכה: בתקשורת הרוסית הוצגה פסגת אלסקה כהישג עבור פוטין. פרשנים המזוהים עם הקרמלין טענו כי טראמפ מבין שאין דרך לכפות על רוסיה נסיגה, והדגישו כי זלנסקי נקלע למבוי סתום. חלק מהעיתונים ברוסיה אף תיארו אותו כ"פג תוקף" בשל דחיית הבחירות באוקראינה בעקבות המלחמה. המונח חוזר שוב ושוב בתקשורת ובערוצי טלגרם המזוהים עם הצבא הרוסי.
בבריטניה אמר דובר ראש הממשלה קיר סטארמר כי לונדון מברכת על נכונות וושינגטון להעניק ערבויות ביטחוניות לאוקראינה במסגרת הסדר עתידי, אך הדגיש כי "רוסיה אינה יכולה להטיל וטו על הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי או לנאט"ו". צרפת ואיחוד האירופי הביעו מסרים דומים. נשיא צרפת עמנואל מקרון הזהיר כי ויתור על שטחים יכשיר בפועל שינוי גבולות בכוח, ואילו נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין קראה להפוך את אוקראינה ל"קיפוד פלדה שלא ניתן לבלוע", כדבריה, באמצעות חיזוק הצבא וערבויות ארוכות טווח.
זלנסקי הגיע לוושינגטון מלווה בשורה של מנהיגים אירופים במטרה להציג חזית משותפת. גורמים אירופים מסרו כי נערכו דיונים מוקדמים על הופעתו של זלנסקי, כדי לוודא שלא יגיע במדי צבא כפי שעשה בביקורו הקודם בבית הלבן, אז העיר טראמפ בהומור כי "התלבש במיוחד". מאז, בביקורים רשמיים, בחר זלנסקי להופיע בלבוש פורמלי יותר.
לפי לוח הזמנים בבית הלבן, זלנסקי יתקבל תחילה על ידי טראמפ, לאחר מכן יתקיים מפגש ביניהם בארבע עיניים, ולאחר מכן שיחות עם ראשי מדינות אירופה שהגיעו. בסוף היום מתוכננת פגישה רחבה יותר בהשתתפות כולם. טראמפ הגדיר את היום כ"יום חשוב בבית הלבן", אך עבור אוקראינה, ההכרעה איננה פשוטה – האם להיענות ללחצים האמריקניים והרוסיים ולוותר על קרים וחלום ההצטרפות לנאט"ו, או לדבוק בעמדתה ולסכן את התמיכה האמריקנית, תוך המשך המלחמה מול רוסיה.
