הגירעון בסחר הסחורות של ישראל הסתכם בחודש מרץ 2026 בכ-9.7 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (חמישי). היצוא בחודש מרץ עמד על 16.5 מיליארד שקל, בעוד שהיבוא הסתכם ב-26.2 מיליארד שקל – פער שממחיש את המשך הלחצים על מאזן הסחר של ישראל.
במבט רחב יותר, נתוני הרבעון הראשון של 2026 מצביעים על מגמה של האטה: היצוא הכולל ירד ל-46.6 מיליארד שקל לעומת 53.1 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד, ואילו היבוא הסתכם ב-79.4 מיליארד שקל, מדובר בירידה מתונה יותר לעומת 82.3 מיליארד שקל בשנה שעברה.
נתוני המגמה מצביעים על ירידה של 5% ביצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) בחודשים ינואר-מרץ 2026, בהמשך לירידה בסוף 2025. במקביל, היבוא (ללא רכיבים תנודתיים כמו אנרגיה ויהלומים) ירד ב-6.8% בחישוב שנתי, לאחר עלייה ברבעון הקודם.
בחלוקה ענפית, נרשמה חולשה רוחבית ביצוא התעשייתי: יצוא טכנולוגיה עילית, המהווה כ-43% מהיצוא התעשייתי, ירד ב-5.5%, יצוא טכנולוגיה מעורבת עילית ירד ב-6.9%, יצוא טכנולוגיה מעורבת מסורתית צנח ב-13.3% ויצוא טכנולוגיה מסורתית ירד ב-13.2%.
גם ענף היהלומים רשם ירידה, כאשר היצוא נטו מתחילת השנה הסתכם ב-1.7 מיליארד שקל בלבד, לעומת 2.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בצד היבוא, נרשמה ירידה כמעט בכל הקטגוריות המרכזיות. יבוא חומרי הגלם ירד ב-6.3%, יבוא מוצרי השקעה ירד ב-1.5% לאחר זינוק קודם, ואילו יבוא מוצרי צריכה ירד בחדות של 14.7%, נתון שעשוי להעיד על התמתנות בביקושים במשק.
בפילוח חודשי, חומרי הגלם היוו כ-44% מהיבוא, מוצרי צריכה 28%, ומוצרי השקעה כ-18%. יתרת היבוא כללה אנרגיה, יהלומים וכלי תחבורה כבדים. עוד עולה מהנתונים כי הגירעון המסחרי (ללא אוניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה) העמיק והגיע ל-27 מיליארד שקל ברבעון הראשון, לעומת 21.6 מיליארד שקל אשתקד.
התמונה הכוללת מצביעה על האטה בפעילות הכלכלית החיצונית של ישראל, הן בצד הביקושים העולמיים ליצוא והן בצריכה המקומית המשתקפת בירידה ביבוא.
העדכון הבא של נתוני סחר החוץ צפוי להתפרסם ב-13 במאי 2026.
