נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בריאיון לערוץ 10 לאחר החלטת הוועדה המוניטרית להוריד את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז לרמה של 3.5% – הפחתה שנייה ברציפות.
לדבריו, ההחלטה התקבלה על רקע "התמתנות בסביבת האינפלציה" והערכה כי מגמה זו צפויה להימשך בחודשים הקרובים. ירון ציין כי הירידה במחירי האנרגיה, ההקלה במגבלות ההיצע, הירידה בהיקף המילואים והתחזקות השקל במהלך השנה האחרונה – כולם תורמים לבלימת האינפלציה.
צפו בריאיון המלא:
עם זאת, הנגיד הדגיש כי למרות המגמה החיובית, בנק ישראל נוקט גישה זהירה: "יש עדיין גורמים שיכולים להחזיר לחצים אינפלציוניים", אמר, והזכיר את עליית השכר ושכר הדירה, לצד רמת אי־הוודאות הגיאופוליטית והאפשרות לגידול בהוצאות הביטחון.
בהתייחס לשוק העבודה והצמיחה, ירון טען כי העובדה שהמשק ממשיך לצמוח אינה סותרת מדיניות של הורדת ריבית, אך אינה מצדיקה הקלות אגרסיביות. לדבריו, תחזיות חטיבת המחקר מצביעות על המשך צמיחה בשנים הקרובות, אך האתגר הוא שמירה על יציבות מחירים לצד תמיכה בפעילות הכלכלית.
אחת הסוגיות המרכזיות שעלו בריאיון נגעה להתערבות בנק ישראל בשוק המט”ח. ירון הבהיר כי רכישות הדולרים שבוצעו אינן סתירה לעמדתו העקרונית, ולפיה התערבות בשוק המט"ח היא כלי לגיטימי במקרים של תפקוד לא תקין של השוק או תנודות חריגות. "כאשר אנו מזהים בעיה – אנו פועלים", אמר.
בהמשך התייחס גם למדיניות הפיסקלית של הממשלה ול"טרילמה הפיסקלית" – הצורך לאזן בין הוצאות ביטחוניות גבוהות, השקעה במנועי צמיחה והפחתת יחס החוב-תוצר. ירון הדגיש כי על רקע רמת החוב הנוכחית והעלייה הצפויה בתקציב הביטחון, ייתכן כי יהיה צורך בהגדלת הכנסות המדינה, לרבות באמצעות מיסוי: "כדי לממן ביטחון ולהשקיע בצמיחה – צריך לייצר מקורות הכנסה".
לדבריו, ישראל אינה מצויה בנקודה שבה ניתן להסתמך רק על צמיחה כלכלית כדי להגדיל הכנסות ממסים, והוא קרא לגישה כוללנית בניהול מערכת המס והתקציב.
בהתייחס לכלכלה האמריקאית ציין ירון כי למרות עוצמתה של ארצות הברית, רמות החוב הגבוהות והעלייה בתשואות האג”ח הממשלתיות מחייבות זהירות מתמשכת מצד מקבלי ההחלטות, בשל ההשפעה האפשרית על הכלכלה הגלובלית.
לסיכום, הנגיד הדגיש כי מדיניות בנק ישראל תמשיך להתבסס על נתונים והתפתחויות בפועל: "אנחנו פועלים בראייה קדימה, אבל עם אחריות וזהירות – כדי להבטיח יציבות מחירים וצמיחה בת קיימא".
