הביקוש לעובדים מתרחב: 143.7 אלף משרות פנויות בישראל
הביקוש לעובדים גדל, בעוד היחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות ירד ל-1.8 • בקרב מפתחי תוכנה היו 0.7 מחפשי עבודה לכל משרה פנויה • גם בענפי הבנייה, הניקיון והשירותים נרשם ביקוש גבוה לעובדים
מספר המשרות הפנויות בישראל עלה ברבעון השני של 2026 ל-143.7 אלף בממוצע בחודש, לעומת 136.2 אלף ברבעון הראשון, כך עולה מהנתונים שעליהם מדווחת הלמ"ס היום (חמישי). במקביל, היחס בין היצע העבודה לביקוש ירד ל-1.8, לעומת 1.9 ברבעון הקודם. כלומר, על כל משרה פנויה היו בממוצע 1.8 מחפשי עבודה.
היחס בין ההיצע לביקוש בקרב בעלי משלחי יד ידועים ירד אף הוא, ל-1.5 לעומת 1.6 ברבעון הראשון. עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בין מקצועות שבהם מספר המשרות הפנויות עולה על מספר המבקשים לעבוד בהם, לבין תחומים שבהם התחרות על המשרות גבוהה יותר.
יותר משרות פנויות ממחפשי עבודה
אחד התחומים הבולטים הוא פיתוח התוכנה. ברבעון השני עמד היחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות בקרב מפתחי תוכנה על 0.7, והמשמעות היא שמספר המשרות הפנויות היה גבוה ממספר מחפשי העבודה בתחום. בכלל מקצועות טכנולוגיות המידע (ICT) בקרב בעלי משלח יד אקדמי, ירד היחס ל-1.5 לעומת 2.2 ברבעון הקודם.
גם בענפי הבנייה, התעשייה והשירותים נרשם ביקוש גבוה לעובדים. בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ובעלי מקצועות דומים היו 33.1 אלף משרות פנויות בממוצע לחודש, בהשוואה ל-30.8 אלף ברבעון הראשון. היחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות נותר 0.9, כלומר מספר המשרות הפנויות היה גבוה ממספר המבקשים לעבוד בקבוצת המקצועות הזאת.
לשכת התעסוקה בירושלים | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
בקרב העובדים הבלתי מקצועיים עלה מספר המשרות הפנויות ל-17.1 אלף בממוצע בחודש, לעומת 16.6 אלף ברבעון הקודם. היחס בין ההיצע לביקוש נותר 0.7. בתוך קבוצה זו, היחס בקרב עובדי ניקיון ועוזרים ירד ל-0.5, כך שעל כל מחפש עבודה היו שתי משרות פנויות בממוצע.
גם בענפי המכירות והשירותים נרשמה עלייה בביקוש. מספר המשרות הפנויות בקבוצה זו הגיע ל-41.1 אלף בממוצע בחודש, לעומת 38.4 אלף ברבעון הראשון, והיחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות ירד מ-1.2 ל-1.0. בקרב העובדים בתחום השירותים האישיים עמד היחס על 0.7, ובקרב המלצרים על 0.8.
תחרות גבוהה יותר במקצועות אחרים
מנגד, בכמה תחומים מספר מחפשי העבודה היה גבוה משמעותית ממספר המשרות הפנויות. בקרב בעלי משלח יד אקדמי עמד היחס על 3.0, ללא שינוי לעומת הרבעון הראשון, אף שמספר המשרות הפנויות בקבוצה עלה מ-22.8 אלף ל-24.5 אלף בממוצע בחודש.
בקרב בעלי משלחי יד בתחום העסקים והמינהל עלה היחס ל-3.6, לעומת 3.3 ברבעון הקודם. בקרב מנהלי ייצור ומנהלים בתחום השירותים המקצועיים נרשמה עלייה מ-3.5 ל-4.2, נתון המעיד על יותר מארבעה מחפשי עבודה לכל משרה פנויה. גם בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד נותרו יותר מחפשי עבודה ממשרות פנויות, אף שהיחס ירד מ-1.6 ל-1.4.
בקרב בעלי משלחי יד אקדמי עלה מספר המשרות הפנויות ל-24.5 אלף בממוצע לחודש, לעומת 22.8 אלף ברבעון הראשון. הביקוש הגדול ביותר בקבוצה זו היה לעובדים בענפי טכנולוגיות המידע, שהיוו כ-42% מכלל הביקוש לבעלי משלח יד אקדמי. כ-23% מהביקוש בקבוצה היה לבעלי מקצועות בתחומי המדע וההנדסה.
מספר המשרות הפנויות בקרב מנהלים עלה מעט, מ-2.5 אלף ל-2.6 אלף בממוצע לחודש, והיחס בין מחפשי העבודה למשרות ירד מ-3.1 ל-2.9. בקרב הנדסאים, טכנאים, סוכנים ובעלי משלח יד נלווה עלה מספר המשרות הפנויות מ-9.9 אלף ל-10.9 אלף, והיחס ירד מ-3.5 ל-3.1.
עבודה במשרד | צילום: שאטרסטוק
בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד נרשמה דווקא ירידה במספר המשרות הפנויות, מ-10.2 אלף ל-9.5 אלף בממוצע לחודש. בתוך הקבוצה, היחס בין מחפשי העבודה למשרות הפנויות בקרב פקידי שירות לקוחות היה 0.8, כלומר גם בתחום זה מספר המשרות הפנויות היה גבוה ממספר המבקשים לעבוד בו.
הלמ"ס מציינת כי הנתונים מבוססים על ניתוח משולב של סקר כוח אדם וסקר משרות פנויות, ולכן ההשוואה אינה שלמה: נתוני היצע העבודה מתייחסים לכלל המשק, בעוד שסקר המשרות הפנויות אינו כולל, בין היתר, עסקים שבהם פחות מחמש משרות שכיר, את המגזר הציבורי ואת ענף החקלאות. לפיכך, נתוני המשרות הפנויות אינם משקפים את מלוא הביקוש לעובדים במשק.
מגיב/ה בתור אורח/ת