דילוג לתוכן הראשי
טור דעהדעות

בלוקצ'יין בצל איום הסנקציות: ניתוח המודל והעמדה של בנק ישראל

נתניהו אמר בריאיון לערוץ 10 כי הוא בוחן חלופה למערכת הבנקאית מחשש לסנקציות, אך בנק ישראל מזהיר כי קריפטו אינו מסלול עוקף סנקציות • כך פועל המודל, היכן נמצאים החסמים ומה מנסה העולם לפתח במקום? | ניתוח

טכנולוגיית בלוקצ‘יין | אילוסטרציה: שאטרסטוק
טכנולוגיית בלוקצ‘יין | צילום: אילוסטרציה: שאטרסטוק

הריאיון הבלעדי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בערוץ 10 הצית גל עצום של כותרות ובאזז ברשת. נתניהו חשף כי הוא חושש מסנקציות כלכליות על המערכת הבנקאית, ואישר כי ביקש להכין תוכנית חלופית המבוססת על טכנולוגיית הבלוקצ'יין.

החשיפה הובילה לתגובה חריגה במוצאי השבת של בנק ישראל, שהבהיר באופן חד-משמעי: "מטבעות קריפטו לא יכולים לשמש כמסלול עוקף סנקציות".

מטבעות קריפטו | צילום: שאטרסטוק
מטבעות קריפטו | צילום: שאטרסטוק

הדיון הכלכלי שנוצר סביב הסוגיה פותח צוהר לשאלה הבוערת: האם טכנולוגיה שנולדה בשוליים הדיגיטליים באמת יכולה להוות תשתית פיננסית חלופית למדינה ריבונית?

המכניקה הכלכלית מאחורי הרעיון:

הבסיס: רשת מבוזרת. במקום בנק מרכזי או מערכת סליקה בינלאומית (כמו SWIFT), הבלוקצ'יין מנהל ספר חשבונות שקוף, ללא מתווכים, שאינו ניתן לחסימה או לשינוי חד צדדי. זהו הבסיס לרעיון של נתניהו ליצירת מערכת "עוקפת".

המנוע: מטבעות יציבים. מטבעות הצמודים לדולר (כמו USDT או USDC) מאפשרים להעביר הון חוצה גבולות בשניות ובעלות אפסית. חברות הענק שמנפיקות אותם מחזיקות במאות מיליארדי דולרים באג"ח של ממשל ארה"ב, והן הפכו לכוח מאקרו-כלכלי עצום.

המחסום הכלכלי ועמדת בנק ישראל: אתגר ה-"Off-Ramp". הטכנולוגיה עצמה יעילה, אך המפגש עם הכלכלה הריאלית קשוח. כדי שמדינת ישראל או חברות ישראליות ירכשו דלק, ציוד צבאי, חומרי גלם או מזון מספקים בינלאומיים, הן חייבות בסופו של דבר להמיר את הקריפטו חזרה לכסף מסורתי בבנקים בחו"ל.

צוואר הבקבוק הרגולטורי: כפי שמחדד בנק ישראל, ברגע שהכסף הדיגיטלי מבקש "לנחות" בחשבון בנק רגיל בעולם, הוא נתקל בחוקי הלבנת הון ומניעת טרור קשוחים. שותפות הסחר המרכזיות של ישראל (כמו ארה"ב ואירופה) לא יאפשרו לכסף הזה להיקלט, וההון פשוט יישאר תקוע ברשת.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

הגשרים החדשים: בניסיון לפתור את המלכוד הזה, השוק העולמי עובר ל"טוקניזציה", הנפקת נכסים אמיתיים (כמו זהב, נפט או חוזי ספנות) ישירות על הבלוקצ'יין, מה שמפחית זמנית את הצורך לצאת מהרשת אל הבנקים.

תשובת המדינות והמאבק הגלובלי: בנקים מרכזיים בעולם, כולל בנק ישראל, לא מוותרים על הריבונות. המגמה העולמית ממחישה היטב את המאבק על השליטה בצינורות הכסף ובתשתית הסחר הבינלאומית. מצד אחד, דמויות פוליטיות כמו דונלד טראמפ מאמצות נכסי קריפטו מבוזרים ככלי לאתגר את ההגמוניה הבנקאית המסורתית.

בנק ישראל מגיב לנתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"

גישה זו משקפת חזון למערכת פיננסית עולמית נטולת מתווכים, בדומה לרעיון המסלול העוקף-סנקציות שבוחן נתניהו. מנגד, הבנקים המרכזיים מבינים שמדינה ריבונית אינה יכולה לנהל סחר אמיתי על גבי רשת שאינה עומדת בחוקי הלבנת ההון.

בנק ישראל מגיב לנתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"
כתבה קשורה

בנק ישראל מגיב לנתניהו: "קריפטו לא יכול לשמש מסלול עוקף סנקציות"

לקריאת הכתבה

פרויקט "השקל הדיגיטלי" הוא התשובה הממסדית לכך: הוא נועד לרתום את המהירות הטכנולוגית של הבלוקצ'יין, אך לעטוף אותה בפיקוח וציות רגולטורי מלא, כך שישראל תוכל ליהנות מתשתית תשלומים חדשנית מבלי להסתכן בהרחקה ממערכת הסליקה העולמית.

בשורה התחתונה: הבלוקצ'יין הוכיח עליונות טכנולוגית, וענקיות פיננסיות כמו בלאקרוק כבר מאמצות אותו במיינסטרים. עם זאת, עבור מדינה מפותחת שתלויה בסחר בינלאומי, קריפטו הוא אינו קסם שיכול להחליף קשרים דיפלומטיים ומערכות בנקאיות מסורתיות. הבלוקצ'יין יכול לשמש כמערכת גיבוי משלימה, אך המבחן האמיתי שלו נותר תמיד בחיבור לכלכלה הפיזית ולרגולציה העולמית.

שיתוף:
הוסיפו את TV10 כמקור מועדף בגוגלכך יופיעו יותר מהכתבות שלנו בראש תוצאות החיפוש ובסיפורים המובילים.

על הכותב/ת