נתוני הגירעון העדכניים לסוף חודש מרץ מצביעים על שיעור של 6.2% – רק 0.4% מיעד הגירעון השנתי שאושר לאחרונה בתקציב המתוקן ל-2024. מדובר בגירעון של 15 מיליארד שקלים. מכיוון שעדיין אין סימנים לכך שהמלחמה עומדת לפני סיום, עשרות אלפי אזרחים עדיין מפונים מבתיהם ונתוני הכנסות המדינה אינם מצביעים על גידול בהכנסות, הרי שהשנה עלולה להסתכם ב-8% גירעון ויותר מכך.
בחודש פברואר הגירעון הסתכם ב-13.4 מיליארד שקלים, שהם 5.6 אחוזי תוצר. יש הרואים בנתון חיזוק להחלטת בנק ישראל שלא להעלות את הריבית החודש, כדי ללחוץ על הממשלה לקצץ בהוצאותיה. אך להחלטה הזו יש פן נוסף – היא גם פוגעת בייצוא ואינה מעודדת השקעות וצמיחה.
הוצאות הממשלה הגיעו בחודש זה ל-56.5 מיליארדי שקלים, לא כולל הוצאות על קרן הפיצויים, שיגדילו את הנתון הזה. מרבית הגידול בהוצאות הממשלה נובע מהמלחמה, אך מתברר שגם בנטרול הוצאות המלחמה הוצאות הממשלה גדלו ביותר מ-12%. עיקר הגידול הזה, שאינו קשור במלחמה, נובע מהתאמה לגודל האוכלוסייה והתאמה לאינפלציה, מאז 2022.
גם בצד הכנסות הממשלה ניכרת ירידה ריאלית. נומינלית ההכנסות גדלו ב-0.3%, בהשוואה לאשתקד, אך בשקלול האינפלציה מדובר בירידה בהכנסות. לראשונה ההכנסות ממיסים גדלו בחודש מרץ ב-0.6% בהשוואה לחודש מרץ בשנה שעברה – עלייה ריאלית קטנה. הנתון הכללי הזה מבטא בעיקר את העלייה ממיסים עקיפים, יחד עם ירידה בגביית מיסים ישירים – מס חברות ומס הכנסה. וזהו למעשה הסיפור המדאיג שבעניין – הצמיחה הנמוכה, שלא הייתה השיקול המרכזי של בנק ישראל בקביעת הריבית. הנתון הזה מצביע על ההאטה במשק ומלמדת שגם בחודש הבא הגירעון יגדל.
על העלייה בגביית המיסים העקיפים יכולנו ללמוד מנתוני הרכישות באשראי בחודש מרץ, שלימדו על כמעט חזרה לשגרה מבחינת היקף הקניות. ברשות המיסים מציינים שהירידה בגביית המיסים לא התחילה עם פרוץ המלחמה, אלא מדובר במגמה שהחלה מאמצע 2022 ודווקא הגבייה בתחילת השנה עשויה ללמד על שינוי חיובי של המגמה.