למרות ההשפעות הכלכליות של המלחמה: לקראת חג הפסח ועל אף התייקרות מחירי המזון הציבור הישראלי צפוי להוציא 8.7 מיליארד שקל על מוצרי מזון לחג. מסכום זה צפוי אובדן חסר תקדים של כ-250 אלפי טונות בשווי של כ-2.2 מיליארד שקל ומתוך כ-3,400 שקל שמשקי בית יוציאו על מזון, כ-530 שקל ככל הנראה יזרקו. כך עולה ממחקר מיוחד שערך ארגון הצלת המזון הלאומי לקט ישראל בשיתוף BDO.
בעיית אי הביטחון התזונתי צפויה להחמיר עקב מלחמת "חרבות ברזל" והשפעותיה הכלכליות
המלחמה הביאה לפגיעה באוכלוסיות החלשות במדינה ולהגברת אי-הביטחון התזונתי בשני מישורים: ירידה בהיקף המזון להצלה כתוצאה מפגיעה בחקלאות המקומית בשל הפחתה של כ-30,000 עובדים זרים ופלסטינים המהווים כ-40% מכוח העבודה בענף והגבלת גישה לכ-30% משטחי החקלאות בישראל הנמצאים באזור הנגב המערבי וקו העימות. התוצאה – גידול של 60,000 טונות ביבוא מזון, עלייה של עשרות אחוזים במחירי תוצרת חקלאית.
בנוסף, המלחמה הביאה לפגיעה בביטחון התזונתי עקב עליית מחירי התוצרת החקלאית וירידה ברמת החיים זאת משום עליית מחירי הפירות והירקות בעשרות אחוזים וירידה בצמיחת המשק שגרמה לפגיעה בכוח הקניה. פיחות בתוצרת חקלאית מפחית את פוטנציאל הצלת המזון מהשדה והעברתו לנזקקים מחד ומביא לעליית מחירים של תוצרת חקלאית ולצריכה מועטת של פירות וירקות בקרב אוכלוסיות מוחלשות מאידך.
המלחמה הביאה לפגיעה משמעותית בחקלאים ובענף החקלאות באופנים שונים כשהמרכזי מבניהם הינה הפחתה בהיקף התוצרת החקלאית הזמינה למשק וגידול באובדן המזון בשל הפחתה של כ-40% מכוח העבודה בענף והגבלת גישה לכ-30% משטחי החקלאות בישראל הנמצאים באזור הנגב המערבי וקו העימות. כתוצאה מכך חל גידול מסיבי ביבוא מזון ונרשמה עלייה של עשרות אחוזים במחירי התוצרת החקלאית.