ועדת העבודה והרווחה מקדמת בימים אלו הצעת חוק שנועדה לאפשר לנפגעי פעולות איבה לתבוע ולקבל פיצויים נזקיים ממי שנושא באחריות על פעולות טרור במקביל לקבלת תגמולים מהמדינה. כיום, על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לא ניתן לקבל תגמול נזיקין גם מהחוק וגם פיצוי נזיקי לפי חוק אחר.
כתוצאה מכך, נפגעי פעולות האיבה נאלצים להחזיר לביטוח הלאומי את מלוא הפיצויים שקיבלו ממנו על מנת לתבוע פיצויי נזיקין ממי שנמצא כנושא באחריות על פעולת הטרור, דוגמת הרשות הפלסטינית.
על פי הצעות חוק של חברי הכנסת שרן השכל, שרון ניר, שמחה רוטמן וח"כים נוספים שמוזגו, תתאפשר קבלת פיצויים מהמזיק בגובה 25% מהנזק שנפסק לנפגע במקביל לקבלת התגמולים מהמדינה.
נציגת משרד המשפטים ד"ר תמר קלהורה הסבירה כי "החוק מעולם לא מנע את הזכות לתבוע, אלא את הזכות לקבל בד ובד את התגמולים מהביטוח הלאומי ופיצויים נזקיים מהמזיק. קיימות כבר היום עשרות רבות של תביעות ומאות של נפגעים מגלי פיגועים קודמים.
"ב-7 באוקטובר נוספו לזה מספר עצום של הרוגים ופצועים ולכן יהיה פוטנציאל גדול מאוד להגשת תביעות בגין התיקון המוצע, שיתפרס על פני כמה שנים. הנתבע בתביעת הנזיקין יכול להיות כל מי שמעורב בביצוע, במימון, או בסיוע לפעולת הטרור ולכן גם פוטנציאל הנתבעים הוא גדול ולא בהכרח רק הרשות הפלסטינית, לכן קשה לדעת כיצד ובאיזה אופן הוא ימומש".
למרות זאת, לפי ד"ר קלהורה, לא ניתן יהיה לתבוע את ארגון אונר"א כאחראי לאירועי ה-7 באוקטובר, חרף מעורבות חלק מעובדיה בביצוע המתקפה. "נכון להיום לאנשים של אונר"א יש חסינות שניתנת להסרה, אולם אונר"א כמוסד, כמו כל מוסדות האו"ם, חסינה לחלוטין מתביעה".
יו"ר הוועדה ח"כ אייכלר אמר בתגובה לדבריה: "כשהקימו את האו"ם המטרה הייתה להגן על אנשים ובסוף הוא עצמו חסין מתביעות על פשעים שהוא מבצע. אבסורד".
