אתמול ניו יורק נסגרה בירידות שערים קלות של מרבית המדדים המובילים. הדאו ג'ונס שמר על יציבות. אך כעת, אחרי התגובה הישראלית הלילה, החוזים העתידיים בארה"ב מורים על ירידות שערים, בעקבות הדיווחים שם על "העלייה במתיחות במזרח התיכון".
החוזים העתידיים על הנפט עומדים כעת על 89 דולר לחבית, המחיר הנוכחי של חבית עומד כעת על 84.7 דולר, אחרי שביומיים האחרונים המחיר התמתן מעט, בשל הערכה קודמת שישראל לא תגיב בימים הקרובים.
מחירי הזהב ממשיכים לעלות, כשמחיר אונקייה עומד על יותר מ-2,400 דולר. הכותרת בבלומברג מדווחת על "זינוק של הנפט לקראת 90 דולר לחבית, בשל הדיווחים על תקיפה ישראלית באיראן". שער הריאל האיראני ממשיך לצנוח בתוך מה שמוגדר "שער תיאורטי", מכיוון שבפועל האיראנים לא יכולים להשיג מטבע זר. כעת נדרשים לא פחות מ-47,070 ריאל לדולר אחד.
הביקורת העיקרית על סוכנויות הדירוג היא שהן אינן צופות את השוק, אלא עוקבות אחריו. ואכן, בשבוע האחרון השווקים זעקו את העלייה בסיכוני האשראי של ישראל: עלות הביטוח לסיכוני האשראי של ישראל (CDS) עלתה ב-25% בשבוע האחרון וביותר מ-100% מאז פרוץ המלחמה.
בפועל, ישראל משלמת כעת על איגרות חוב ל-30 שנה ריבית של 5.9%, כפי שמשלמות בממוצע מדינות בדירוג BBB – נמוך מדירוגה של ישראל. לשם השוואה, ארה"ב משלמת ריבית של 4.7% על אג"ח דומה. אך גם במקרה של ארה"ב מדובר בהידרדרות של ממש, שכן רק לפני כ-4 חודשים היא הנפיקה אג"ח דולרי בריבית של 3.9%.
ההבדל בין ארה"ב לישראל נראה כעת כמו בבדיחה על השיכור שמטיח כלפי אישה "את מכוערת" והיא עונה לו "אתה שיכור" והוא מפטיר "אני מחר לא אהיה שיכור, אבל את עדיין תהיי מכוערת". ובכן, כשהמלחמה תסתיים בישראל, בתקווה שזה יקרה בקרוב וכמצופה, דירוג האשראי של ישראל יעלה. אך דירוג האשראי של ארה"ב קשור בתהליכים מבניים ומורכבים יותר.
