המשבר הגדול: גרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש היורו והמנוע של כלכלת אירופה, מתמודדת עם קשיים כלכליים גדולים. לפי בלומברג, גרמניה מתקרבת לנקודת האל-חזור כאשר הפוליטיקאים במדינה נותרים חסרי תשובות מול ההידרדרות שמאיימת להיות בלתי הפיכה.
כלכלת גרמניה סבלה מחמש שנים של קיפאון שהובילו להתכווצות של 5%. מגמת הצמיחה שאיפיינה את הכלכלה הגרמנית לפני הקורונה נעלמה והקושי להתאושש נותר. המכות שהכלכלה הגרמנית ספגה היו יסודיות, בהן מחירי אנרגיה גבוהים בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה וירידה בפעילות הכלכלית של ענקיות הרכב הגרמניות פולקסווגן ומרצדס בעקבות התחרות עם חברות הרכב בסין. התוצאה היא שכל משק בית בגרמניה מאבד כ-2,500 יורו בכל שנה.
המצב הכלכלי מוביל גם למצב פוליטי בלתי יציב בדמות הצבעות אי אמון בממשלה ובחירות בזק שלא צפויות לעצור את ההתפרקות ההדרגתית.
"גרמניה לא קורסת בן לילה. זה מה שהופך את התרחיש הזה לכל כך מפחיד", אמרה איימי ווב, מייסדת ומנכ"לית של Future Today Institute, המעניק ייעוץ אסטרטגי לחברות גרמניות. "זו ירידה מאוד איטית, מאוד ממושכת. לא של חברה, לא של עיר, אלא של כל המדינה ואירופה נגררת איתה". גרמניה למעשה מאבדת מהייצור שלה וכך גם היצוא יורד. רמת החיים נשחקת, הכעס והטינה גורמים לאזרחים הגרמנים לצאת בהאשמות והמתחים החברתיים מבריחים את הכישרון שהמדינה זקוקה לו נואשות. הצפי הוא שהקוקטייל הרעיל של טינה יתפזר ברחבי אירופה.
מספר שנים שבהן התקבלו החלטות גרועות וקצת מזל רע ניפצו את המודל הכלכלי של גרמניה דווקא בנקודה קריטית כשאירופה זקוקה לשריר התעשייתי של גרמניה כדי לסייע לאזור לעמוד בשלל אתגרים – תחרות מול סין, התמודדות עם מלחמת רוסיה-אוקראינה והתמודדות מול ארה"ב שהולכת ומתבודדת. במקום זאת, גרמניה עומדת בפני המשבר הגדול ביותר שלה מאז איחוד גרמניה.
לפני 35 שנה, לאחר נפילת חומת ברלין, הגרמנים נאלצו לשאת בתוכנית הוצאות ענקית לצורך שילוב המזרח הקומוניסטי. כעת המדינה מפולגת מאוד, וסביר להניח שציבור הבוחרים המקוטב לא ייתן מנדט לממשל כלשהו ולמדיניות ברורה אחת.
"המצב התחרותי של התעשייה הגרמנית החמיר", אמר יואכים נגל, נשיא הבונדסבנק, בנאום בלוקסמבורג מוקדם יותר החודש, "שווקים זרים גדולים לא הובילו לצמיחה כפי שעשו בעבר".
כעת הקנצלר שולץ עומד בפני הצבעת אי אמון בפרלמנט כשאין לו סיכוי לצלוח אותה בשלום, לאחר שהסתכסך עם הדמוקרטים החופשיים הפרו-עסקים. המהלך יוציא לדרך את הבחירות המתוכננות ל-23 בפברואר, שבעה חודשים לפני סיום כהונתו הרשמי של שולץ. גם אחרי הבחירות צפוי שיתוק פוליטי.
לפי תחזיות הכלכלנים, גרמניה, המדינה האירופית הגדולה עם 84 מיליון אנשים, לא תוכל להעלים את הבעיות שלה. "יש צורך בשינויים מבניים עמוקים כמו שיפור הפריון והתמודדות עם הגורמים לעלויות אנרגיה גבוהות, הגורמים האלה זקוקים בדחיפות לתשומת לב הממשלה הבאה", אמר ג'יימי ראש, הכלכלן הראשי בבלומברג שמכסה את אירופה.
"אנחנו לא צריכים ממשלה בחובות, אלא מהלך פוליטי חדש שמתמודד עם שורש הבעיות", אמר פרידריך מרץ, המועמד המוביל ממפלגת הנוצרים-דמוקרטים, בראיון לרדיו דויטשלנדפונק בסוף נובמבר. "עד שלא נעשה תיקונים קיצוניים בצד ההוצאות, בוודאי לא יהיה שינוי בבלימת החוב". מרץ מעוניין לחזור למסגרת מדיניות שעזרה להניע את השיקום של גרמניה לאחר המלחמה, כולל מסים נמוכים, רגולציה מוגבלת ותוספות חברתיות בסיסיות.
