לקח לטורקיה לא מעט זמן להכריז חרם על ישראל, בעקבות מלחמת חרבות ברזל שמתנהלת ברצועה כבר למעלה מחצי שנה. ההחלטה הלא מפתיעה של הטורקים מגיעה דווקא בימים שבהם הלחימה בעזה הופסקה כמעט לחלוטין, ומרבית הכוחות המתמרנים נסוגו אחורה.
לאורך השנים טורקיה נמנעה מזעזועים בתחום הסחר עם ישראל, גם ברגעי השפל הגדולים ביותר בין שתי המדינות. מה שלא עשו משבר המרמרה, מבצע עופרת יצוקה, מבצע צוק איתן וגם לא צעדות השיבה, הצליחה לעשות מלחמת חרבות ברזל, שהיא למעשה המלחמה המשמעותית ביותר ברצועת עזה מאז ומעולם.
ההכרזה הטורקית על חרם לא מפתיעה אף אחד, שכן הטורקים תמכו לאורך המלחמה ללא סייג בפלסטינים ובארגון הטרור חמאס ומנגד האשימו את ישראל פעם אחר פעם בביצוע רצח עם. עם זאת, החלטה כה גורלית שעלולה להוביל להידרדרות חמורה ביחסי הסחר בין שתי המדינות ולאיבוד מקור הכנסה משמעותי עבור טורקיה לטווח הארוך, נתפסת כטעות אסטרטגית של ארדואן – שהוביל את הכלכלה הטורקית בשנות כהונתו לשפל חסר תקדים.
כבר עכשיו נשמעות קריאות בישראל להבטיח עצמאות יצרנית, לחזק את התעשייה הישראלית – ולהשתחרר מהתלות ארוכת השנים בתעשייה הטורקית. שנת 2022 הייתה שנה פורה עבור הכלכלה הטורקית והישראלית, שהיקף הסחר ביניהם עמד על למעלה מ-9 מיליארד דולר. שנת 2023 הייתה פחות טובה, בין היתר בשל המלחמה שפרצה ברבעון האחרון, אך עדיין הגיעה למספרים יפים לעומת שנים עברו – 6.6 מיליארד דולר במצטבר.
סקירה של היקף היצוא הטורקי בשנת 2023 יכולה להסביר מהיכן שאב ארדואן את האומץ לפעול ביודעין נגד האינטרסים של כלכלת מדינתו, כשהוא מודע היטב להשלכות. לפי נתוני משרד הסחר הטורקי, בשנה החולפת טורקיה ביצעה משלוחים לכ-240 מדינות ושברה בפעם השלישית ברציפות את היקף היצוא שלה, שהגיע לסכום כולל של 255.8 מיליארד דולר – עלייה של 0.6% מ-254 מיליארד דולר בשנת 2022.
טורקיה הצליחה לשמור על היקף היצוא שלה ואף להגדיל אותו, בשנה שבה התמודדה עם רעידות אדמה הרסניות שפקדו אותה ומשברים פנימיים נוספים. היא הצליחה להתאושש במהירות ממשבר הקורונה שהפיל את היקף היצוא שלה עד ל-169.5 מיליארד דולר בשנת 2020. הנתונים הללו הגדילו את חלקה של טורקיה ל-1.06% בהיקף היצוא העולמי.
כאמור, בניגוד למשברים פוליטיים קודמים בין שתי המדינות, נקודת הפתיחה של טורקיה במלחמה הנוכחית טובה יותר עבורה לעומת שנים עברו. טורקיה אמנם לא הגיעה אל המנוחה והנחלה, אבל התמיכה האיתנה של הנשיא הטורקי בארגון האסלאמי-טרוריסטי חמאס, אותו הוא מכנה "קבוצת שחרור המנהלת קרב להגנה על אדמותיה ואנשיה", הכריעה הפעם את הכף.
למרות צמיחת היקף היצוא הטורקי לעולם, ארדואן מבין היטב את ההשלכות העתידיות להחלטה שכזו ולכן תולה את החרם בהפסקת אש, סולם שיחלץ אותו בבוא העת מהעץ עליו טיפס. כך למעשה הוא רוקד על שתי החתונות – גם משתיק את המבקרים נגד מדיניות הסחר של טורקיה עם ישראל, וגם לא טורק את הדלת לסחר עתידי עם ישראל. כעת, הכדור נמצא בידיים של ישראל שצריכה להחליט אם היא ממשיכה להסתמך על התעשייה הטורקית, או מוצאת אלטרנטיבות אחרות, אולי אפילו מקומיות.
