מגמת עלייה: שיפור במדד אמון הצרכנים בחודש אפריל

בנובמבר, אחרי פרוץ המלחמה, המדד הגיע לשפל של 29- ומאז הוא משתפר • שינוי משמעותי חל ברכיב המדד המשקף את השינוי שחל במשק הבית: מ-22- ל-14-

קניות, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

מדד אמון הצרכנים עוקב, כשמו, אחר התחושות הסובייקטיביות של הציבור על מצב המשק, על כוח הקנייה שלהם ועל תפיסתם את העתיד הקרוב מבחינה כלכלית. הוא נע בין מינוס 100, המסמל חוסר אמון מוחלט לפלוס 100 המסמל אופטימיות מוחלטת.

המדד נעשה לפי הנחיות ארגון ה-OECD, כך שהוא בר השוואה למדינות העולם. מהשוואה זו עולה, כי הממוצע ב-19 מדינות גוש האירו קרוב למדי למדד בישראל – 15-. כך גם מדד אמון הצרכנים נמוך יותר מאשר בישראל בהונגריה, סלובניה, אסטוניה ויוון וגבוה יותר בשבדיה, גרמניה, הולנד.

מדד האמון בישראל היה נמוך עוד קודם פרוץ המלחמה. ב-2022 המדד נע בין מינוס 15 למינוס 23 ובינואר 2023 מדד אמון הצרכנים עמד על 21%-. אחרי פרוץ המלחמה, באוקטובר, מדד אמון הצרכנים ירד ל-24%- ובנובמבר הוא המשיך לרדת ל-29%-, אך כבר בדצמבר המדד עלה ל-25%-.

בינואר השנה הוא עמד על 28%-. בפברואר ובמרץ המדד עמד על 27%- ועל 25%-, בהתאמה. באפריל, מדד אמון הצרכנים ממשיך להשתפר – הוא עלה ל-20%-. השינוי חל ב-2 מתוך 4 המאזנים המרכיבים את המדד: המאזן המתייחס לשינוי שחל במצב הכלכלי של משק הבית בשנה האחרונה עלה ל-14%-, מ-22%- במרץ. המאזן המתייחס לכוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה בהשוואה לשנה האחרונה עלה
ל-20%-, מ-30%- בחודש מרץ.

רקטות מרצועת עזה נורות אל עבר שטח מדינת ישראל | צילום: עבד רחים חטיב/פלאש 90

המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה עומד על 6%-. המאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה בשנה הקרובה עומד על 40%-. כצפוי, אלה שאינם מועסקים פסימיים יותר מהמצב ולכן ערך המדד בקבוצה זו עומד על 27%-, לעומת המועסקים שאצלם ערך המדד עלה ל-17%-.

בקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד עומד על 36%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית שאצלה ערך המדד עלה ל-16%-. אילו חסרי תעודת בגרות אופטימיים יותר מבעלי תעודת בגרות – -21 לעומת -23 ואילו בעלי תעודה אקדמית אופטימיים יותר – 16-.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן