שעה של נחת: למה ה-S&P500 עלה אחרי החלטת הפד, ולמה הוא נסגר בירידה?

מבט בגרף המדד ביום המסחר אתמול מספר את הסיפור כולו - ג'רום פאוול גילה אחריות במסרים הברורים, אבל הוא גם זה שאחראי ליצירת המצב, כשהותיר ריבית נמוכה מדי ליותר מדי זמן | פרשנות

S&P 500 | צילום: שאטרסטוק

כמו קוראים בכדור בדולח ניתן לקרוא בגרף המעניין של מדד ה-S&P500 אתמול: הוא נפתח ב-5,029 נקודות ושמר על יציבות עד פרסום החלטת הריבית בשעה 2 אחה"צ שעון ניו יורק ואז החלו לזרום ביקושים, אחרי שג'רום פאוול אמר את מה שהיה ברור שיגיד – הריבית נשארת על כנה גם החודש, בפעם השביעית.

במשך שעה המדד הגיע לשיאו היומי – 5,080 נקודות ורק בשעה 3:30 הוא החל לצנוח עד שנסגר בשער של 5,020 נקודות. ההסבר ההגיוני הוא שהאמירה של הנגיד למעשה לא היוותה שיקול לממש מניות, מכיוון שהיא הייתה בגדר חתימה על מסמך שנקרא מראש. ובכל זאת, גם בחתימה סמלית יש אישוש שהשוק מחבב. אחרי חצי שעה החלה מסיבת עיתונאים, שבה פאוול חזר והדגיש מספר פעמים שהוא דואג יותר לאנשים הפשוטים שנפגעים מהאינפלציה מאשר למשקיעים.

יתרה מכך, הנתונים מורים על כך שהוא לא צריך לדאוג לתעסוקה, שהיא במילא במצב טוב ואפילו לא לצמיחה, שיחסית למצב גם היא בסדר. למחירי הדיור הוא בוודאי שלא צריך לדאוג, מכיוון שלא יזיק להם להתמתן. המשקיעים הקשיבו, הבינו והחלו לממש. לא בפאניקה, אבל באופן המתבקש – להתאים את המחירים למציאות שכנראה תלווה אותם עמוק עמוק לתוך 2024, אולי אפילו עד סופה.

הבשורה היחידה שהייתה לפאוול, היא שהוא יסבול את האינפלציה הגבוהה ולא יעלה את הריבית בינתיים. גם זה משהו. המהלך האחראי של הפד לא התבטא בהותרת הריבית על כנה, אלא בנחרצות שהוא שידר, בכיוון הברור: לא תהיה הורדה כל עוד הצריכה נותרת ברמה הגבוהה בה היא נמצאת – המדד הזה חשוב לא פחות ממדד המחירים לצרכן. העובדה שמשקי הבית ממשיכים בצריכה גבוהה, בנטרול הוצאות אנרגיה, מלמדת את הפד שהאינפלציה לא עומדת להתרסן, שהמחירים ימשיכו לעלות וזה מה שמדאיג אותו.

יו"ר הפד ג'רום פאוול | צילום: רויטרס

ייתכן מאוד שהוא צודק בהחלטה הזו ובוודאי שהוא צודק במסרים החדים והברורים שהוא מסר בדו"ח ובמסיבת העיתונאים. אבל צריך לזכור שהוא גם אחראי למצב הזה. הוא זה שהותיר את הריבית נמוכה זמן ארוך מדי; הוא זה שהזרים כספים לשוק ושלח אותו לשוק ההון ולהשקעות עתק בנדל"ן מבלי להפגין את אותה הנחישות אז, מבלי לעצור את חגיגת ההשקעות הפרועה באיבה.

השמירה הדווקנית על יעד האינפלציה לא מסייעת לעניין. המוסד האחראי בראש ובראשונה על היציבות, לא אמור להציב יעד שאפתני שכזה – הורדת האינפלציה ב-43% באבחת סכין (הורדה מ-3.5% ל-2%). אם הוא היה מציב יעדי ביניים סבירים הוא יכול היה לייצר יציבות טובה יותר, עם הדרגתיות מתאימה בהורדות הריבית.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן