אחרי הפרטת ייצור החשמל, שהביאה לכך שכבר כעת מרבית הייצור מתבצע על ידי יצרנים פרטיים, ולא על ידי חברת החשמל, הצעד הבא הוא שכולנו נהייה יצרני חשמל. האתגר כעת הוא האגירה – היעדר פתרון יעיל לאגירת אנרגיה לא מאפשר אספקת חשמל יציבה ורציפה, גם בשעות החשכה.
אך בינתיים משרד האנרגיה קידם החלטה היסטורית, שאושרה היום (שלישי) במועצה הארצית לתכנון ובנייה ולפיה בניינים שאינם למגורים ובתים צמודי קרקע יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת ונקייה.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן: "התקנות שיחייבו התקנת מתקני ייצור ואגירה על גגות המבנים, הן צעד היסטורי, ופעולה נוספת שאנו מבצעים על מנת לעמוד ביעדים שלנו להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות.
המהלך הזה יחסוך כסף לתושבים, יאפשר להם לצרוך חשמל גם בשעות חירום, יגדיל את העצמאות האנרגטית של ישראל ויפחית את זיהום האוויר. אני מודה למנהל התכנון על שיתוף הפעולה, ומתכוון לפעול להרחבת התקנות בעתיד, כך שבכל בניין משותף למגורים, וכל מבנה בו הדבר אפשרי, תוקם מערכת ייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות".
במסגרת התקנות החדשות, אשר קודמו במשך השנתיים האחרונות על ידי משרד האנרגיה והתשתיות יחד עם אגף תקנות בחטיבת הרגולציה במינהל התכנון, בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ורשות החשמל, נקבע כי כל בניין חדש שאינו למגורים ושטח הגג שלו עולה על 250 מ"ר, יחויב בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת.
בנוסף, התקנות מחייבות הקמת מתקן פוטו וולטאי גם בבנייה חדשה צמודת קרקע למגורים, אשר שטח הגג שלה 100 מ"ר, בהיקף מינימאלי של 5 קילו-וואט.
חיסכון קרקע של 35 אלף דונם
התקנות מחריגות מקרים בהם התקנות לא יחולו – כך למשל, סככות או תוספות למבנים לשימור, וכן מעניקות למהנדס העיר סמכות להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע פטור מהקמת המתקן הפוטו וולטאי, או במקרים בהם הבניין בעל ערכיות אדריכלית ייחודית או שהגג, כולו או חלקו, מיועד לבינוי בעתיד לפי תכנית והקמת המיתקן תפגע באפשרות למימושה של תוכנית זו.
במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי התקנות ההיסטוריות יביאו להקמת עשרות אלפי מתקנים נוספים לייצור אנרגיה מתחדשת בהספק מותקן כולל של עד 3,500 מגה וואט עד לשנת 2040. מדובר בהספק חסר תקדים, אשר יביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ-35,000 דונם.
לצד זאת, הייצור בקרבת הצריכה יחסוך השקעות של מיליארדי ש"ח בהקמת תשתיות רשת החשמל אשר תופסות שטחים גדולים ויתרום לביזור משק האנרגיה ובכך לחיזוק חוסנו.
תקנות אלו הן המשך של החובה להתקין דודי שמש על כל מבנה מגורים חדש נכנסה לתוקף לפני כחמישים שנה בעקבות משבר הנפט העולמי שפרץ בשנת 1973, וחוללה מהפכה בתחום האנרגיה בישראל.
חובה זו, אשר עוגנה בתקנות התכנון והבנייה, הביאה לחיסכון משקי בצריכת החשמל של למעלה מ-5% בשנה ולשיפור איכות החיים של התושבים.
