היום מצוין בעולם "יום הפועלים" המכונה ה-1 במאי ונחשב עד היום ליום בחירה, בו עובדים יכולים לקחת יום חופש. מקורו של "החג" הוא בהפגנה שהתקיימה בטורונטו באפריל 1872, בה עובדים דרשו להגביל את יום העבודה ל-9 שעות. הדרישה הלגיטימית הזו התפתחה לגל של שביתות גם בארה"ב, בה עובדים נעצרו, בשל העובדה שההפגנות לא היו מותרות בחוק.
אלא שלגל ההפגנות הזה, שנסב סביב דרישה לגיטימית של עובדים, התחברו תנועות קומוניסטיות בעולם, כחצי יובל לאחר פרסום המניפסט הקומוניסטי. התנועות הללו דרשו הרבה יותר מכך – הן קראו "עובדי כל העולם התאחדו" ועיגנו את הדרישה הזו במהפכה חברתית, שדרשה להציב את העובדים בראש הפירמידה ולבטל את היתרון שהשוק מקנה ליזמים ולבעלי הון.
בישראל הופצו ב-1949 מגוון סיסמאות המבטאות היטב את רחשי הלב של תנועת הנוער הקומוניסטית:
יחי האחד במאי, יום הסולידריות של מעמד הפועלים!
תחי המלחמה לעצמאות ישראל, למשטר דמוקרטי ולקידמה סוציאלית!
תחי מלחמת הנוער בקולוניות לשחרור ועצמאות!
תחי מלחמת הכוחות הדמוקרטיים והנוער המתקדם בארצות ערב לשלום ועצמאות!
אנו נשבעים, ארצנו לא תשמש בסיס למלחמה בברית המועצות וארצות הדמוקרטיה העממית!
נלחם נגד סכנת החדירה של ההשפעה האמריקאית למדינתנו!
תחי ברית המועצות, מבצר השלום, החופש ועצמאות העמים!
יחי הח' סטלין, מנהיג העמים במלחמה לשלום!
עד לשנות ה-90 של המאה הקודמת ההסתדרות ארגנה מצעדי ראווה של הפועלים, הפקידים והעסקנים, שצעדו ברחבי ישראל תוך הנפת הדגל האדום – זאת גם אחרי שפשעי הפשיזם הקומוניסטי היו ידועים לכל.
בזמננו, היום הזה מצוין באותה התלהבות בסין ובצפון קוריאה והוא עדיין מציין שם את המושג הציני "דמוקרטיה עממית" – זו שקומץ דיקטטורים מחליט מהו "רצון העם".
בדיחה שסופרה בארה"ב מבטאת היטב את אותה "דמוקרטיה": אדם שעבר בסנטרל פארק וראה הפגנה בה נואמים משלהבים את הקהל שאל על מה מדובר. השיבו לו: כיום רק אלה בפרלמנט אוכלים תותים עם קצפת ואחרי המהפכה שנחולל כולנו נאכל תותים עם קצפת. ענה ההלך: אבל אני לא אוהב תותים עם קצפת. על כך השיבו לו: אחרי המהפכה כולם יאהבו תותים עם קצפת.
