הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארצות הברית, צפוי להודיע היום (רביעי) על הפחתת ריבית. צעד זה מגיע לאחר תקופה של ריביות גבוהות שנועדו לבלום את האינפלציה הגבוהה שהתפתחה בעקבות משבר הקורונה ועליות מחירי האנרגיה. ההפחתה הצפויה משקפת שינוי מדיניות, כאשר הכלכלה האמריקאית נכנסת לשלב התייצבות מסוים, אך עדיין מתמודדת עם סימנים של האטה כלכלית, כך מדווחות סוכנויות בארה"ב כבר תקופה.
לאחר משבר הקורונה וגלי ההשפעות הכלכליות העולמיות שהובילו לזינוק באינפלציה, הפדרל ריזרב נקט שורת צעדים אגרסיביים של העלאות ריבית כדי לקרר את המשק ולבלום את עליות המחירים. אולם, כעת, עם ירידה מסוימת ברמות האינפלציה וחשש גובר מהאטה כלכלית או אף מיתון, הפד צפוי בתום פגישת המדיניות להודיע על הורדת ריבית.
במהלך החודשים האחרונים, נתוני הכלכלה בארה"ב הראו סימנים של התמתנות בגידול התוצר הלאומי, תוך כדי ירידה מסוימת בלחצים האינפלציוניים. ירידה במחירי האנרגיה לצד ירידה בקצב העליות במחירי מוצרי הצריכה.
החלטות הפדרל ריזרב נחשבות לבעלות השפעה עולמית רחבה. הפחתת הריבית עשויה להשפיע על המטבעות של מדינות אחרות, על מחירי הנפט והסחורות, ועל מגמות מסחר גלובליות. שווקים פיננסיים בעולם כבר מגלים תגובות תנודתיות להודעה, והבורסות צפויות להגיב בהתאם בימים הקרובים.
המהלך האמריקאי יוצר לחצים גם על בנקים מרכזיים אחרים, כמו הבנק המרכזי האירופי שכבר הוריד את הריבית בפעם השנייה השנה והבנק המרכזי של יפן, לבחון מחדש את מדיניות הריבית שלהם ולהתאים אותה למגמות החדשות בשוק העולמי.
השאלה המתבקשת היא האם גם בנק ישראל ישקול הפחתת ריבית בעקבות המהלך האמריקאי הצפוי. הריבית בישראל עלתה בחדות בתקופה האחרונה ונשארה יחסית יציבה במטרה להתמודד עם אינפלציה מתמשכת ומחירי דיור שהמשיכו לעלות, למרות ההתקררות הכלכלית הגלובלית.
בנוסף, הפעם ישראל לא צפויה ללכת אחרי אמריקה גם בשל המצב הפוליטי והביטחוני בארץ. המתח הגובר וההשלכות הכלכליות לאחר הטבח ב-7 באוקטובר מוסיפים שכבת חוסר ודאות, ויכולים לעכב החלטות דרסטיות כמו הפחתת ריבית.
בפעם השנייה תוך שלושה חודשים: הבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית
