משלחת מומחים של ארגון הארגון העולמי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) הגיעה לישראל ובוחנת את כלכלתה, לקראת כתיבת דו"ח דו-שנתי על הכלכלה המקומית – סקירה שהארגון עורך לכל אחת מהמדינות החברות בו.
מנהל מינהל סחר חוץ, רועי פישר, אומר שבדוח הדו-שנתי הנוכחי, המשלחת שמה דגש על בחינת יוקר המחיה. זאת מכיוון שישראל זינקה למקום הראשון בדוח יוקר המחייה של ה-OECD לשנת 2022. לפי אותו הדוח רמת המחירים בישראל גבוהה ב-38% מהממוצע בארגון.
לדברי משרד הכלכלה, בחודשים האחרונים השר ניר ברקת מקדם את רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"- רפורמה, שעברה בקריאה ראשונה וצפויה (בהמשך לאישור החקיקה להגבלת יבואנים בלעדיים בשנת 2018) להוריד חסמים בירוקרטיים לייבוא לישראל. לטענת המשרד המהלך צפוי לפתוח את השוק הישראלי לתחרות, ובהמשך גם להוביל להוזלת יוקר המחייה.
אולם בינתיים ישראל לא אימצה המלצות קודמות של הארגון ובראשן ההמלצה לערוך רפורמה מקיפה בחקלאות. מרבית מדינות הארגון עברו לסבסוד ישיר של החקלאים ופתיחה לתחרות עם מדינות הארגון ובכלל. בישראל המועצות החקלאיות עדיין מכתיבות את מחירי מוצרי החלב, הביצים, הפירות והירקות – שכולם תורמים ליוקר המחייה בארץ.
במהלך הביקור המשלחת צפויה להיפגש, עם נציגים ממשרד האוצר, משרד הכלכלה, המשרד להגנת הסביבה, בנק ישראל, רשות התחרות, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות החדשנות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מרכז טאוב, מכון אהרון, מכון רייז ומכון שורש.
כאמור, בדוח שפרסם הארגון ב-2022 על יוקר המחייה ישראל דורגה בראש הרשימה, עם 138 נקודות (100 הוא הממוצע בארגון). אחרי ישראל דורגו שוויץ, איסלנד, ארה"ב ואוסטרליה.
בעקבות הדוח בארגון כתבו שראש הממשלה בנימין נתניהו הקים ועדת שרים רחבה להתמודדות עם יוקר המחייה. הוועדה כללה את שרי האוצר, הכלכלה, החקלאות, הגנת הסביבה, אנרגיה ועוד 7 משרדים, אך נראה שעד כה ישראל נותרה בראש הרשימה.
מכיוון שמדובר בדוח דו-שנתי והדוח הקודם פורסם ב-2023 – דוח שעסק בשוק העבודה בישראל – הדוח הבא יפורסם ב-2025, בעוד כתשעה חודשים.
