נשיא לשכות המסחר: "אסור שהתגובה הישראלית תוביל לניתוק היחסים הכלכליים עם טורקיה"

לדברי אוריאל לין, נשיא לשכות המסחר, מדובר ביחסים שנבנו בעמל רב במשך שנים ארוכות ואל לנו "ליפול ישירות למלכודת אותה טומנת לנו טורקיה" • בשוק מדווחים על קונים המדירים תוצרת טורקית

אוריאל לין | צילום: דוברות לשכת המסחר

לא תמיד תוכלו לזהות את ארץ המוצא של מכשירי החשמל שלכם. הטורקים לא אוהבים לציין את ארץ המוצא שלהם על מכשירים המיועדים לייצוא לישראל, לפחות בעשור האחרון. במקום זאת הם מטביעים "מיוצר באיחוד האירופי". מדובר במותגים שמייצרים גם בטורקיה, כמו בוש -מותג "הלבנים", כך מכנים את מכשירי החשמל הביתיים כמו מכונת כביסה, מייבשי כביסה, מקררים ועוד ובמותגים טורקיים, כמו "בקו".

הייבוא מטורקיה גדל מאוד מאז פרצה הקורונה במרץ 2020, עם צמצום הסחר מסין. ב-2022 הגיע היקף הייבוא משם לשיא חדש של 5.2 מיליארד דולר. "צריך להבין שמאחורי המספרים האלה עומדים אנשים, קשרים אישיים ואפילו חברויות", אומר מנהל שעובד אצל יבואנית מותג טורקי. "זה לא פשוט לפתוח קו ייבוא שכזה, זה בנוי על הרבה אמון והיכרות הדדית, ענייני תקינה, שילוח, העברות כספים, ביטוח ועוד עניינים רבים שלוקח זמן לבנות", הוא אומר.

למעשה, בדבריו הוא מחזק את התייחסותו של אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, שהגיב לאמירות משרד החוץ בעניין מגבלות היצוא לישראל ואמר, כי "אסור שהתגובה הישראלית תוביל לניתוק יחסינו הכלכליים עם טורקיה. אם נפעל כך, אנו ניפול ישירות למלכודת אותה טומנת לנו ממשלת טורקיה".

חנות מוצרי חשמל, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

לטענת לין "בין המגזר העסקי בטורקיה לבין המגזר העסקי בישראל התפתחו יחסי סחר פוריים על בסיס יחסי אמון במשך שנים רבות. זהו נכס חשוב של כלכלת ישראל ומהרבה מאוד סיבות ביניהן גם כוח הייצור התעשייתי המגוון של טורקיה: חקלאות עשירה, חומרי הגלם ומחיר ההובלה הימית".

לדבריו, ברגע שיוסר החרם, יחסים אלה ימשיכו להעניק תוצאות לתועלת שתי הכלכלות, לכן יש להמשיך את היחסים העסקיים עם טורקיה בתחומים שניתן לעשות זאת. "ניתוק מוחלט של היחסים הכלכליים יקשה מאוד להחזיר בעתיד את ההשקעה שנבנתה על ידי מאות אנשי עסקים בישראל במשך עשרות שנים".

טורקיה, יצואנית משמעותית בעולם | צילום: שאטרסטוק

פניות חדות ביחסים
גם מדבריו של ד"ר חי איתן ינרג'וק, מומחה לטורקיה, ניתן להבין את המורכבות של הדיפלומטיה הטורקית. במאמר שכתב ל"מרכז הישראלי לאסטרטגיה רבתי לישראל" הוא מסביר, כי רק לפני זמן קצר טורקיה התקרבה לישראל ולמדינות שנשאו ונתנו אתה על הסכמי שלום. ה-7 באוקטובר שינתה באבחה אחת את הכיוון ושיחקה לידי איראן.

מדבריו של ד"ר ינרג'וק ומומחים נוספים בתחום ניתן להבין שטורקיה מנהלת דיפלומטיה גמישה מאוד שעשויה להשתנות באופן קיצוני בהתאם להתפתחויות. לכן יש היגיון רב לנהל את המסחר עם טורקיה לפי האינטרסים של ישראל ולא לפי המהלכים ההפכפכים של טורקיה.

בחנויות החשמל מדווחים על קונים רבים שמתעניינים בארץ הייצור של המותגים ומעדיפים שלא לקנות מתוצרת טורקיה. כבר בשנה שעברה ניכרה ירידה בצריכה מטורקיה, במקביל לעלייה בייבוא מאסיה. "זה בסדר שהצרכנים עושים את השיקולים שלהם, אבל אין צורך שזו תהיה המדיניות הרשמית של ממשלת ישראל כעת" מסכם מנהל המותג המיובא מטורקיה.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן