"המלחמה העמיסה עלויות על התושבים, ומה שאנחנו עשינו ועושים מוריד עלויות. אני בתקווה שככל שנסיים מהר יותר את המלחמה, נניע מהלכים של צמיחה יותר מהירה". כך אמר הבוקר שר הכלכלה ח"כ ניר ברקת בראיון למהדורת הבוקר של "רדיו קול חי".
בוא נדבר על הנושא שהרבה יותר מטריד אותנו – המחירים שהולכים להתייקר יותר ויותר בינואר, מה קורה עם זה? אתה הכרזת מלחמה בדבר הזה, על מאבק בנושא הזה וזה לא קורה.
ברקת: "קודם כל צריך להבין שמשרד האוצר והממשלה החליטו, בשביל לממן את הוצאות המלחמה, להעלות מסים בכל הכיוונים. למלחמה יש מחיר כבד, כולם משלמים על זה. עליות המחירים בינואר זה חד-משמעית עלויות של המלחמה. אתה חייב לאזן את התקציב לאורך זמן. קרן האור היחידה זו הרפורמה הגדולה שהובלתי לשמחתי הרבה בהסכמה מקיר לקיר, מכל הקואליציה, האופוזיציה, בכנסת, ללא הסתייגות. והמלחמה היא איך אנחנו מצמצמים פערים בעלויות מחירים מול אירופה".
אבל זה בינתיים לא מצטמצם, זה רק מתרחב.
"הרפורמה נכנסת ב-1 בינואר, היא עוד לא נכנסה לתוקף. אנחנו העברנו אותה בחקיקה בכנסת. הרגולציה הישראלית הייתה כל כך חשוכה שרוב המוצרים מחו״ל, המגוון, ובוודאי המחירים, לא יכלו בכלל להיכנס לישראל. אנחנו עקפנו את הרגולציה הישראלית, ומאפשרים לכל מה שנמכר באירופה, מ-1 בינואר, לבוא להימכר בישראל".
תן לי דוגמה למוצרים שהציבור יילך בינואר לסופר ויקבל אותם יותר בזול.
"רוב המוצרים בסופר, למעט חקלאות, מוצרי חשמל, מזון, תמרוקים. כשאתה נכנס לסופר באירופה, רוב המוצרים שאתה תראה שם תוכל לראות אותם בישראל. מה קורה דה-פקטו עכשיו? היבואנים החדשים, הקמעונאים הגדולים, מתחילים לייצר קשרים עסקיים, להביא סחורה מאירופה. ואנחנו עכשיו יושבים ועוזרים להם, לראות שהם מצליחים לעשות את זה. העברנו רפורמה שלא עוצרים בנמל, לא צריך לעבור במכון התקנים, זה כשלעצמו מוריד משהו. אנחנו רוצים לוודא שאפשר לעשות יבוא מקביל, אז הרפורמה מדברת על כך שמי שינסה למנוע יבוא מקביל, חוטף עד 100 מיליון שקל קנס".
והעלאת המע"מ באחוז היא לא תתקזז עם זה שייכנסו לפה יותר מוצרים מאירופה?
"אתה צודק, אז מה, לא לעשות את הרפורמה? ככל שנדע להביא לפה יותר תחרות, יותר מוצרים, במחירים יותר זולים, במגוון יותר גדול, חד משמעית, זו התרופה הטובה ביותר לאורך זמן, וזה לשמחתי כולם מסכימים. חזרתי ביום שישי משבוע עבודה בהודו, נפגשתי עם שר הכלכלה בהודו, שר החוץ בהודו, והולכים על מהלך ענק לעבוד עם ההודים. הם מאוד רוצים לשתף איתנו פעולה, זו מעצמה החמישית בגודלה בעולם, קשה לנו קצת לקלוט. בהודו המחירים מאוד זולים, הם רוצים גם להסתכל על להביא לנו עובדים בזול, סחורות בזול, ואת הטכנולוגיה הישראלית הם רוצים לקחת אליהם".
הציבור שמקשיב לנו עכשיו הוא ציבור גדול מאוד. פחות מעניין אותו הודו, פחות מעניין אותו סין. יותר מעניין אותו ללכת לסופר ולקנות הרבה יותר בזול. האם במהלך החודשים הראשונים של 2025 הציבור ירגיש בכיס את המהפכה שאתה הובלת?
"מגמה אחת שמקשה עלינו זו המלחמה. במלחמה יש התייקרות בהובלה, בחומרי הגלם, עלויות המלחמה, חוסר בעובדים זרים. הדברים הללו מעלים את העלויות של העסקים, וזה מתגלגל עלינו. מצד השני, יש שני טיעונים משמעותיים. אחד זו הרפורמה, שחד משמעית תצמצם את הפערים מול אירופה, ושתיים, הצמיחה המהירה. ברגע שאנחנו נראה שהצמיחה היא מאוד מהירה, אני מניח שהאוצר יכול לבוא ולהגיד 'אוקיי, אנחנו יודעים להקל על הציבור'. אז יש כאן מגמות מעורבות, אנחנו צריכים להבין אותן. ככל שהמלחמה תסתיים בניצחון גדול של ישראל, ותהיה לנו יותר פתיחות בשווקים הבינלאומיים, חד משמעית זה משפיע מאוד על יוקר המחיה".
האם היה נכון יותר מצידה של הממשלה להכביד אולי את המסים בעיקר על אלו שיכולים לשלם יותר, כלומר, על העשירים?
"אני חושב שכך או אחרת, ההחלטה שהתקבלה במסגרת הממשלה בהחלט סבירה, תמיד אפשר לשפר, תמיד אפשר לבוא ולתקן, ואני גם חושב שבתהליך, בדינמיקה שלי בכנסת, מול הכנסת, גם יהיו שיפורים והתייעלויות. אני חושב שקצב הצמיחה שלנו יום אחרי המלחמה יהיה הרבה יותר גדול ממה שאנשים חושבים. בישיבת הממשלה כשדנו בדיוני תקציב, הגדירו את 2025 כשנת בלימה ו-2026 כצמיחה, ואני אמרתי שצריך להתחיל לדבר על 2026 כי אני חושב שזה יקרה עכשיו, זה יוקדם. אתה יודע שענף ההייטק עשה טוב השנה, טוב מאוד אפילו, ואני רואה איך הוא יכול לצמוח עוד יותר. אם יש לך צמיחה מהירה יותר, אתה לא חייב לעשות את כל הגזירות הללו. זו עמדתי, הבאתי אותה בממשלה, אני חושב שהיה אפשר עם פחות גזירות, עם יותר הסתכלות קדימה על הצמיחה".
