רמ"י תאפשר הקמת מתקני אגירה ביישובים חקלאיים

מתקנים אלה יכולים לקום מכוח התוכנית בשטחים המיועדים למגוון שימושים כגון תעשייה, תעסוקה, מסחר, מלונאות, אחסנה ומבני משק.

מעבר לפתרון התכנוני המהיר, הצבת מתקני אגירה במשבצות החקלאיות נתפסת כמרכיב חיוני לביזור רשת החשמל, להגדלת אמינותה ולשיפור היכולת לקלוט ייצור נוסף של אנרגיות מתחדשות.

מודל ההקצאה ותקופת השימוש

בהתאם לכללים החדשים, עסקת הקצאת המגרש תיערך לתקופה של 49 שנים לפי הייעוד התכנוני התקף, כאשר התשלום ייקבע על בסיס שומה למלוא הזכויות על פי התוכנית המפורטת. במקרים שבהם ההקצאה מתבצעת על חלק ממגרש תכנוני, זכויות הבנייה מחושבות באופן יחסי לגודל השטח.

לצד החכירה ארוכת הטווח של הקרקע, ההחלטה קובעת רכיב נפרד להפעלת מתקן האגירה: השימוש במתקן יוגבל לתקופה של 24 שנים בלבד, והתשלום בגינו ייגבה לפי תעריף אחיד המבוסס על הספק האגירה במגהוואט-שעה, בהתאם להחלטת הנהלה 5605.

הסדר ייעודי למבני משק

עבור מגרשים המיועדים למבני משק נקבע הסדר תמחירי ייחודי, שלפיו לא ייגבה תשלום נוסף עבור מרכיב הקרקע הכללי, אלא אך ורק עבור רכיב האגירה עצמו לפי המחירון האחיד שנקבע ברשות.

מנגנון זה נועד להקל על היישובים החקלאיים לשלב מתקני אנרגיה בשטחי המשק הקיימים.

תנאי המעבר לחוזה חכירה

כדי להבטיח את מימוש הפרויקטים ומניעת החזקת קרקע ללא שימוש, נקבעו תנאים מוגדרים למעבר מהסכם הפיתוח הראשוני לחוזה חכירה ארוך טווח. היזמים יוכלו להשלים את שלב החכירה באחת משתי דרכים: מימוש בפועל של לפחות 40% משטח המגרש או 80% מזכויות הבנייה המאושרות, לפי הנמוך מביניהם, או לחלופין הצגת אישור רשמי מחברת החשמל המעיד כי מתקן האגירה חובר ופעיל ברשת.

ברשות מקרקעי ישראל מדגישים כי המדיניות החדשה מייצרת איזון בין ניצול יעיל של משאב הקרקע לבין תמרוץ השקעות פרטיות בתשתיות אסטרטגיות, מה שצפוי להאיץ את קצב הפיתוח של משק החשמל בישראל, וקידום יעדי האנרגיה הירוקה של ישראל.