דירוג החוב ירד לרמה של A + ואופק הדירוג הוא שלילי. התרחבות העימות הביטחוני או נזקים כלכליים נוספים כפועל יוצא מהמציאות הביטחונית עשויים להביא בתוך טווח של 12-24 חודשים להפחתת דירוג נוספת. מנגד, התייצבות במצב הביטחוני צפויה להביא להעלאת אופק הדירוג ליציב. בכך יישרה סוכנות הדירוג קו עם צמד סוכנויות הדירוג המקבילות.
דירוג החוב העדכני אינו לוקח בחשבון מערכה ישירה ומתמשכת מול איראן ואינו מניח מערכה מלאה בצפון. מרבית דוח הדירוג מתמקד בהתארכות הסכסוך הביטחוני אל מול חמאס וחיזבאללה אל מול התחזית המקורית לעימות שיארך עד חצי שנה ואילו כעת תסריט הבסיס מעריך כי המציאות הביטחונית בחזיתות אלו תימשך עד סוף 2024. בסוכנות מעריכים כי המציאות הביטחונית תחייב הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון.
בסוכנות הדירוג מדגישים את הפגיעה החזויה בתיירות החוץ ובזמינות כוח העבודה בסקטור הבנייה והחקלאות ואולם מציינים כי נתח של סקטורים אלו בכלכלה אינו גדול. כלכלני הסוכנות מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח השנה ב-0.5 אחוז.
ההשלכות הכלכליות של ההרעה הביטחונית מקבלות ביטוי בשינוי תסריט הבסיס ליחס חוב-תוצר צר של 66 אחוזים בסוף שנת 2026 אל מול תחזית בסיס של 54 אחוזים ערב ההידרדרות. נציין כי היחס חוב תוצר הרחב צפוי לצמוח ל-69.3 אחוזים.
בסוכנות הדירוג מעריכים גירעון ממשלתי של 8 אחוזים השנה ביחס לגירעון תקציבי מתוקצב של 6.6 אחוזים על רקע ההוצאות הביטחוניות המאמירות. היה והם צודקים, מדובר בתוספת של כ – 28 מיליארד ש"ח שנדרש יהיה לממן.
אך לא הכל פסימי: בדוח הדירוג, שעיון מעמיק בו מלמד כי גם בשעות ביטחוניות קשות מזהים בסוכנות הדירוג את העוצמות של המשק הישראלי הכוללות בין השאר:
1. עודף מהותי במאזן התשלומים שצפוי להישמר ברמה ממוצעת של 3.6 אחוזים על פני תקופת התחזית. העודף נתמך בתרומת ייצוא הסקטור הטכנולוגי שלא צפויה להיפגע על פי תחזית זו.
2. העובדה ש-84 אחוזים מהחוב הלאומי מוחזקים על ידי מקומיים מקטינה את הסיכון לתנודתיות כפועל יוצא מבריחת משקיעים זרים. מחמ החוב הארוך העומד על 9 שנים והעובדה שרק 8 אחוז מהחוב הוא חוב קצר מועד תומכים ביציבות.
3. רזרבות מטבע גדולות של בנק ישראל המסתכמות ל-214 מיליארד דולר ומהווים 42 אחוזים תוצר ומהווים כ- 1.5 פעמים החוב החיצוני ברוטו.
4. העלאת מע״מ בתחילת 2025 שמצביעה על אחריות פיסקאלית.
5. תמיכה אמריקנית כל זמן שישראל לא פועלת באופן לא מתואם.
6. נגישות לשווקי ההון הגלובליים שקיבלה אשרור בגיוסים בהיקף של 8 מיליארד דולר לטווחים שונים בתחילת חודש מרץ האחרון.
בשורה התחתונה – לפחות מאז תחילת שנות ה-2000 תמחור החוב הלאומי של מדינת ישראל לא היה כרוך בעבותות במציאות הגיאו- פוליטית. במשך שנים סיכונים אלו בדוחות הדירוג היו הוזכרו כמן סיכוני מזג אוויר. יש לזכור כי פרמיית הסיכון של מדינת ישראל בשווקים הגלובליים משקפת דירוג חוב נמוך של BBB ולפיכך הפגיעות לפעולת הדירוג מוגבלת ואולם האסקלציה הביטחונית מול איראן עשויה לפגוע במחירי איגרות החוב של ישראל בלי קשר ישיר לפעולת הדירוג האמורה.
נכתב על ידי יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת המסחר, הבורסה לני"ע בת"א
