"מה שטוב לאירופה", טוב גם למונופולים ולקרטלים

משרד הכלכלה הצליח להעביר הרבה פחות ממחצית מהרפורמה המתוכננת • היא תחל בשנה הבאה ולא ברור עד כמה היא תשפיע על המחירים, אבל המשרד כבר מיהר לחשב כמה תחסכו, רגע לפני שאתם חושבים מה לעשות עם הכסף שאמור להתפנות לכם | פרשנות 

שר הכלכלה ניר ברקת ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדיון בוועדת הבריאות היום | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בין השנים 2015-2020, כשמשה כחלון היה שר האוצר והשר אלי כהן היה שר הכלכלה, החלו רפורמות משמעותיות מאוד, שבין היתר הביאו לשבירת המונופול של מכון התקנים.

מכסות מזון רבות בוטלו והסכמי סחר רבים נחתמו. סביר להניח שהצעדים האלה תרמו משהו להורדת מחירי המזון והמוצרים בכלל, אם כי קשה לבודד את המשתנים האלה משלל המשתנים שהביאו בשורה התחתונה להיפך בדיוק – לעליית מחירים.

שר הכלכלה ניר ברקת שם את יהבו על הרפורמה הזו, שהיא חשובה וטובה. אין שום הצדקה להעמיס תקינה על התקינה הקיימת בעולם המערבי. ליתר דיוק, הגיע הזמן להסיר תקינה ישראלית מגמתית, שנועדה בעיקרה לחסום תחרות.

יצא לי לשמוע יצרנים רבים שלא התביישו לספר שהם משמשים מומחים לתקינה ובמקביל הם בעלי אינטרס בתחום שהם משפיעים על התקינה שלו.

ח"כ דוד ביטן ויו"ר ועדת הכלכלה | צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

כך למשל, יצרן בייגלה גדול, ישב בוועדת תקינה וקבע שאפיית בייגלה חייבת להיעשות בתנור בגודל מסוים. למה? מכיוון שהתנור התעשייתי הענק הזה לא נמצא בשימוש של היצרנים הקטנים וכך ניתן יהיה להוציא אותם מהמשחק.

בוועדת התקינה של החשמל ישבו נציגי חברת החשמל וקבעו ששום מפסק פחת לא יחליף את מפסקי הפחת המסורתיים, של חברה מסוימת שמאוחר יותר נמצאו קשרים בעייתיים בינה לבין בכירים בחברת החשמל.

זאת, למרות שבמדינות אחרות עברו למפסקי פחת אלקטרוניים שיכולים, למשל, לנתק את החשמל במקרה של קריסת מבנה, כפי שקרה באסון ורסאי במהלכו אנשים התחשמלו אחרי ששרדו את קריסת התקרה.

אז ברור שהרפורמה הזו חשובה וברור שיש להצטער על כך שהיא תוחל רק בשנה הבאה, בתחילת 2025 ויש להצטער על כך שהיא עוברת במנות, כשבשלב הזה רק 200 מתוך 530 התקנים נכללים בה. אבל מכאן ועד הצהרותיו הבומבסטיות של שר הכלכלה המרחק גדול מאוד. השר אמר: "זוהי בשורה טובה מאוד לאזרחי ישראל ובשורה רעה למונופולים ולקרטלים".

ובכן, למה? כיצד הרפורמה הזו לא תועיל ל"מונופולים ולקרטלים", מהם יימנע הצורך בתקינה? וחשוב יותר – מי אמר שהסרת המכשולים הללו מהייבוא תביא לירידת מחירים? האם הרפורמה הזו תשים קץ לריכוזיות בארץ? חוקים קודמים כבר הסירו מכשולים, כביכול, שמנעו מספקים לייבא מוצרים בייבוא מקביל.

יבואן מקומי שיפעל לסיכול ייבוא מקביל יהיה חשוף לתביעה. אבל המדינה תוכל לעשות משהו נגד סיכול מצד היצרן המקורי? המדינה דורשת אישור מקור מיבואן שרכש סטוק מצד שלישי, היצרן יכול לסרב לתת אישור כזה ליבואן. כך שהחקיקה מהסוג הזה חשובה, אך היא לא בהכרח תיתן את אותותיה בשטח ובוודאי שלא בטווח המיידי.

ההבטחה שמשרד הכלכלה מוכר לנו, להורדת מחירים, מבוססת על הנחות שאין שום דרך לבדוק את נכונותן ולכן לא הייתי ממהר לחפש חלופות לכסף שנחסוך מהרפורמה הזו.

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

דילוג לתוכן