עתיד שוק העבודה? סוכנת AI פיטרה לראשונה עובד אנושי

במסגרת הניסוי, המעבדה העניקה ללונה – המבוססת על מודלי השפה קלוד של חברת אנתרופיק – תקציב של 100 אלף דולר, גישה חופשית לאינטרנט וכרטיס אשראי תאגידי, לצד הנחיה כללית להקים חנות קמעונאית ולפעול להשגת רווחים.

לונה לקחה את המושכות מקצה לקצה: היא בחרה את הסחורה למכירה (הכוללת ספרים, נרות, משחקים ומוצרי מותג), פרסמה מודעות דרושים באתרי גיוס, ראיינה את המועמדים ואף קיבלה את החלטות ההעסקה בפועל של העובדים בשר ודם.

אולם, תהליך הפיטורים חשף דווקא את המגבלות והפערים באופן שבו מנהלים דיגיטליים פועלים מול בני אדם.

מתזכורות ויומני שיחות שפורסמו עולה כי לונה ניסחה בעבר מדיניות נוכחות נוקשה, אך בהמשך "שכחה" אותה ואפשרה לאיחורים להימשך חודשים ארוכים.

במקום לפטר, ה-AI סיפקה לעובד אזהרות חוזרות ונשנות והדרכות נוספות מבלי לנקוט צעדים חוזיים.

רק לאחר שראשי המעבדה ביקשו ממנה לסרוק את זכרונה ולהעריך אם העובד עדיין מתאים לתפקיד, המליצה לונה "להיפרד ממנו" – החלטה שאושרה ובוצעה על ידי הצוות האנושי.

לוקאס פטרסון, מייסד שותף ב-Andon Labs, הבהיר כי הפיטורים היו מוצדקים לחלוטין לפי הנהלים, והוסיף כי הניסוי הוכיח שה-AI אינה אכזרית יותר ממנהל אנושי.

"ראינו שמנהל אנושי כנראה היה מפטר אותו הרבה קודם לכן", אמר פטרסון, והצביע על כך שסוכני AI נוטים לפספס פעולות נדרשות ללא תזכורת ישירה.

למרות המגבלות הללו והעובדה שהחנות עודנה לא רווחית, פטרסון נשאר משוכנע כי בעתיד חברות שלמות ינוהלו על ידי AI, שתהפוך למעסיקה הישירה של בני אדם.

אז כשאומרים שאלו יהיו המנהלים הבאים – נשאלת השאלה, הלוא למנהלים אמור להיות הן את האפשרות לזכור לבד את המשימות, והן את הרצון להיות בוס נוח לעובדים, האם בכך כשל הניסוי? ימים יגידו.