הקרב על המכסים: בית המשפט העליון של ארצות הברית צפוי לשמוע השבוע טיעונים בעל פה בשאלה האם הנשיא דונלד טראמפ פעל כחוק כשהטיל מכסים גורפים על מדינות ברחבי העולם תוך שימוש בחוק החירום הכלכלי משנת 1977 (IEEPA).
מדובר באחת הסוגיות המשפטיות-כלכליות הבולטות ביותר של כהונתו השנייה: שלוש ערכאות פדרליות כבר קבעו שטראמפ חרג מסמכותו, אך הממשל מבקש כעת את גושפנקה של הערכאה העליונה שבה רוב שמרני של 6 שופטים מול 3 ליברלים.
מה עומד על הפרק?
אם בית המשפט יפסול את המכסים, טראמפ יאבד כלי מרכזי ששימש אותו בניהול מדיניות הסחר ובמשא ומתן עם מדינות כמו סין, מקסיקו, קנדה והאיחוד האירופי.
בנוסף, ייתכן שהממשל יחויב להשיב מאות מיליארדי דולרים שגבה מעסקים אמריקאיים במסגרת המכסים.
מה טוען הממשל?
טראמפ טוען כי הגירעון המסחרי העצום של ארה"ב שעמד על 1.2 טריליון דולר בשנת 2024 וכן גל המתים מפנטניל, מהווים "מצב חירום לאומי" שמצדיק שימוש ב-IEEPA.
שר האוצר סקוט בסנט העריך כי העליון יאשר את חוקיות המכסים, אך ציין כי גם אם לא, הממשל יוכל להטיל מכסים זמניים של עד 15% ל-150 יום לפי חוק הסחר מ-1974.
מה טוענים המתנגדים?
מתנגדי המדיניות, בהם 12 מדינות דמוקרטיות ועשרות חברות אמריקאיות טוענים שהנשיא הרחיב את סמכויותיו מעבר לכל היגיון. לטענתם, החוק נועד להתמודד עם איומים ביטחוניים או פיננסיים חריגים, לא לשמש ככלי נוח לניהול מדיניות סחר.
הם מזהירים כי החלטה בעד טראמפ תעניק לו ולכל נשיא בעתיד, סמכויות כמעט בלתי מוגבלות להכריז על "מצבי חירום" לפי שיקול דעתו.
האם טראמפ יכול לעקוף את הפסיקה?
גם אם בית המשפט יפסול את המכסים הנוכחיים, לטראמפ יש דרכים נוספות להשיג תוצאה דומה: סעיף 122 לחוק הסחר מ־1974 מאפשר להטיל מכסי חירום של 15% לתקופה של עד 150 יום.
כמו כן, סעיף 301 מאפשר לנשיא להטיל מכסים על מדינות הפוגעות באינטרסים אמריקאיים. סעיף 232 לחוק מ-1962 מאפשר להטיל מכסים מטעמי ביטחון לאומי על סקטורים כמו פלדה, אלומיניום, רכבים, תרופות ומוליכים למחצה.
מה מצפים בשווקים?
בשווקים צופים תנודתיות גבוהה ביום הדיון. כל הערה מצד השופטים השמרנים ג'ון רוברטס או ניל גורש עלולה להתפרש כסימן לכך שהמכסים ייפסלו ולגרום לתגובת שרשרת בבורסות.
עם זאת, אנליסטים בריימונד ג'יימס מזהירים: "ספקנות של השופטים אינה מבטיחה פסק דין נגד הממשל".
מה הלאה?
החלטת העליון צפויה רק בעוד כמה חודשים וייתכן עד סוף השנה, אך לא מאוחר מיולי 2026. עד אז, טראמפ ממשיך להציג את המאבק כסוגיה של "ריבונות כלכלית וביטחון לאומי", ומבהיר: "אם נפסיד, ארה"ב תהיה מוחלשת ותיכנס לכאוס כלכלי לשנים רבות. זה לא עליי – זה על המדינה שלנו".
