מנהלת תקומה ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יקצו 326 מיליון שקל לתמיכה בהקמה, שיפוץ והצטיידות מוסדות ציבור ייחודיים ברשויות חבל תקומה. זאת כחלק מחוק השיקום הנרחב לחבל, המגדיר את יישובי העוטף כאזור מיקוד לאומי.
מוסד המוגדר כייחודי הוא מבנה בעל מאפיינים המבדילים אותו ממבני ציבור אחרים ברשות – בין אם באופי השירותים הניתנים בו, בתפקודו, בעיצובו או במטרותיו. מוסד כזה עשוי להציע שירות ציבורי חדש שאינו קיים כיום ברשות, עיצוב או מיקום יוצאי דופן, או שדרוג מהותי למבנים הקיימים. דוגמאות לכך הן הקמת מרכז תרבות, מרכז חוסן קהילתי או מרכז חדשנות אזורי – עוגנים אזוריים התורמים לחוסן, לשגשוג ולחיזוק המרקם החברתי.
בהתאם לכך, במסגרת מבחן התמיכה לשנת 2025 יוקצו תקציבים בהיקף כולל של 326 מיליון שקל, שיחולקו בין הרשויות בחבל באופן הבא: אשכול – 91.6 מיליון שקל, שער הנגב – 47.9 מיליון שקל, שדות נגב – 34.5 מיליון שקל, חוף אשקלון – 27.5 מיליון שקל, ושדרות – 124.3 מיליון שקל. החלוקה בין הרשויות נקבעה באופן שוויוני ובהתאם לקריטריונים הכוללים את מספר התושבים, רמת הפגיעה, המעמד הסוציו-אקונומי ומדד הפריפריאליות של כל רשות.
לצד הקצאת התקציבים, המנהלת מיפתה בראייה חבלית את הצרכים המרכזיים של הרשויות המקומיות בחבל, וזיהתה את הצורך הבולט בכל אחת מהן בהקמה, שדרוג או הצטיידות של מוסד ציבור רשותי שישמש מוקד קהילתי, תרבותי, חינוכי או תעסוקתי לטובת תושבי החבל.
במועצה האזורית שער הנגב מתוכנן לקום מרכז חדשנות בהשקעה של כ-95 מיליון שקל, מתוכם 48 מיליון שקל מתקציב המנהלת. המרכז, הממוקם בסמוך למכללת ספיר, לתחנת הרכבת שדרות ולכביש 34, צפוי לאגד עשרות חברות הזנק ולעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה, התעשייה והיזמות המקומית.
במועצה האזורית אשכול מתוכנן לקום מרכז שיקום אזורי רב-תחומי במתחם רעים, שייתן מענה הוליסטי לתושבי החבל בתחומי הריפוי, השיקום והחוסן, לאור הצרכים שהתחדדו בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר. מיקומו של המרכז בלב החבל, לאורך כביש 232, מעניק לו נגישות שווה לכלל היישובים שנפגעו ומשמעות סמלית של ריפוי והתחדשות דווקא בלב אזור הפגיעה הקשה.
במועצה האזורית שדות נגב מתוכנן לקום מרכז טכנולוגי שייתן מענה חינוכי, קהילתי ותעסוקתי לתלמידי האזור, תוך חיבור ישיר בין מערכת החינוך, האקדמיה והתעשייה. המרכז מתוכנן לקום בסמוך ליישוב החדש אופיר ויהווה מוקד לפיתוח חינוכי וקהילתי מתקדם.
במועצה האזורית חוף אשקלון מתוכנן לקום היכל תרבות וקונסרבטוריון – מרכז מוסיקה אזורי הכולל חדרי לימוד וחזרות, וכן אולם מופעים עם 400-500 מושבים. הפרויקט, בעלות כוללת של כ־35 מיליון שקל, מתוכם 27 מיליון מתקציבי תקומה, צפוי לשמש עוגן תרבותי וקהילתי משמעותי, לקדם שוויון ונגישות לתרבות, ולחזק את המרקם החברתי במרחב הכפרי.
בעיר שדרות מתוכנן לקום היכל תרבות ממוגן ומרכז קונגרסים ואירועים, שיכלול גם מרכז הפעלה וחמ"ל אזורי לשעת חירום. המתחם החדש, שייתן מענה לעיר הצומחת ולמרחב כולו, ישמש מוקד מרכזי לאירועי תרבות, קהילה וחוסן אזוריים.
מימוש התמיכה יתאפשר במסגרת קול קורא להגשת בקשות מצד הרשויות המקומיות, שגובש על ידי המנהלת ומשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי. הקול הקורא מגדיר את אופן הקצאת התקציבים לטובת בנייה, שיפוץ או הצטיידות של מוסדות ציבור ייחודיים בכל אחת מהרשויות. הרשויות יידרשו להציג את הצורך הציבורי ואת הייחודיות של הפרויקט המוצע, תוך עמידה בקריטריונים הכוללים מתן שירות לכלל התושבים באופן שוויוני ונגיש; תרומה לפיתוח כלכלי או קהילתי; השפעה אזורית רחבה ושיתופי פעולה בין-רשותיים; חדשנות וייחודיות במענה לצרכים ציבוריים; וחיזוק החוסן החברתי והקהילתי.
המהלך יאפשר הקמת מוסדות שיהוו מנוף לשגשוג מקומי ואזורי, יקדם פיתוח ארוך טווח ויעודד השקעות, יוזמות ותעסוקה – כחלק מהחזון שמובילה המנהלת לשיקום, צמיחה והתחדשות של החבל כולו.
זאב אלקין, השר האחראי על שיקום הצפון והדרום: "326 מיליון שקל לבנייה של מרכז קונגרסים, קונסרבטוריון, מרכז חדשנות, מרכז טכנולוגי ומרכז שיקום אזורי רב-תחומי מהווים עוגנים אזוריים התורמים לחוסן, לשגשוג ולחיזוק החבל כולו ביצירת קהילה תוססת ובאמירה ברורה – מי שרצה להפחיד ולהבריח אותנו יקבל חבל תקומה גדול יותר וחזק יותר פי שניים ממה שהיה".
יצחק וסרלאוף, שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: ״אנחנו ממשיכים לבנות את עתיד חבל תקומה מתוך אמונה גדולה באנשים ובקהילות שחיים כאן. ההשקעה במרכזי תרבות, חוסן וחדשנות היא השקעה בלב הפועם של ההתיישבות בנגב ובדרום. זהו מהלך שמבטא את החוסן, היצירתיות והרוח הישראלית שמרימים את הראש אחרי תקופה קשה, והופכים את השיקום להזדמנות לצמיחה מחודשת ולפריחה אזורית אמיתית״.
יוחנן מאלי, מנכ"ל משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: "אנו שמחים על הזכות להיות שותפים יחד עם הישובים, הרשויות המקומיות ומנהלת תקומה בצמיחה של החבל. הפרויקטים בקול הקורא יביאו לצמיחה אמיתית ולשיפור איכות החיים של התושבים והם עוד צעד מרגש במעבר שאנו עושים יחד משיקום לצמיחה."
אביעד פרידמן, ראש מנהלת תקומה: "אנו ממשיכים לקדם שיקום משמעותי לחבל לא רק בממד הפיזי, אלא גם בממד החברתי והקהילתי. מוסדות ציבור ייחודיים – מבני תרבות, חדשנות וחוסן – הם אבני יסוד בבניית קהילה משגשגת, שכן הם מבטאים את החוסן, היצירתיות והאמונה של תושבי האזור בעתידם וביכולתם לפרוח. התמיכה של המנהלת, בשיתוף משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי היא חלק בלתי נפרד ממדיניות ארוכת טווח שמטרתה להפוך את החבל למוקד של שגשוג, קהילה ותקווה".
תמר בצלאל בורשטיין, מ"מ ראש מערך אדם וקהילה במנהלת תקומה: "ההשקעה במוסדות ציבור ייחודיים היא השקעה באנשים, בקהילה ובחוסן החברתי. כל מבנה כזה נועד להחזיר לתושבי החבל תחושת יציבות, שייכות ותקווה, וליצור מרחבים חדשים של תרבות, חינוך, התחדשות ויחד קהילתי. המוסדות האלו הם לב החיים הקהילתיים – המקומות שבהם נבנית תחושת הביטחון, נוצרת שייכות ונרקמת זהות משותפת מחודשת. זו הדרך להפוך את השיקום להזדמנות אמיתית לצמיחה, לא רק במבנים, אלא גם בלבבות ובחוסן האנושי של תושבי החבל".
