שיא בוול סטריט: ענקיות הטכנולוגיה מסתערות על שוק האג"ח

בראש המגמה ניצבות ענקיות הטכנולוגיה אמזון ואלפאבית, החברה האם של גוגל, שהיו המגייסות הבולטות ביותר בשוק האג"ח השנה. לצדן בולטות מטא, מיקרוסופט ואורקל, והיקף הגיוסים המשותף של חמש ענקיות הטכנולוגיה וחברות ההיפרסקיילר האחרות עבר את רף 370.7 מיליארד הדולר. מדובר בכחמישית מכלל הנפקות האג"ח האמריקאיות בדירוג השקעה בתקופה הנבחנת.

היקפים אלה ממחישים את השינוי שעובר שוק המימון התאגידי. חברות הטכנולוגיה אינן מסתפקות עוד בהכנסות השוטפות או במקורות המזומנים שצברו בעבר, אלא משתמשות באופן גובר בשוק האג"ח כדי להבטיח את המשאבים הדרושים להן במאבק על השליטה בתשתיות הבינה המלאכותית.

גם בצד הביקוש ניכרת בשלב זה נכונות משמעותית להשתתף במימון ההתרחבות. עסקאות האג"ח של חברות הטכנולוגיה זוכות להזמנות בהיקפים העולים על הסכומים המבוקשים, עדות לכך שהמשקיעים עדיין מוכנים להעמיד לרשותן הון בהיקפים גדולים.

ההתרחבות אינה ייחודית לחברות המפעילות תשתיות ענן. אפל הצטרפה השבוע למגייסות הגדולות עם תוכנית להנפקת שבע סדרות אג"ח דולריות בהיקף כולל של כ-7.5 מיליארד דולר. מהלך זה מדגיש את מרכזיותו של שוק החוב גם עבור חברות טכנולוגיה ותיקות, בעלות פעילות עסקית מבוססת ונוכחות גלובלית.

אך מאחורי התיאבון למימון מסתתרת שאלה כלכלית משמעותית: האם ההשקעות העצומות יצליחו להניב הכנסות ורווחים בקצב שיצדיק את היקף ההון המושקע? החברות משקיעות סכומים עצומים כבר בשלב הנוכחי, בעוד שהיכולת להפוך את ההתקדמות הטכנולוגית למקורות הכנסה יציבים עדיין תלויה בהתפתחות הביקוש, במודל העסקי ובקצב האימוץ של שירותי הבינה המלאכותית.

סביבת ריבית גבוהה עלולה להקשות עוד יותר על המשוואה. עלייה בעלויות המימון עשויה לייקר גיוסים חדשים ואת מחזור החובות הקיימים, ובכך להגדיל את ההוצאות הפיננסיות של החברות. מצב כזה עלול להפוך למאתגר במיוחד עבור חברות שהתחייבו לתוכניות השקעה רחבות, אך עדיין לא הצליחו להפיק מהן תזרים מזומנים בהיקף מספק.

סימני הזהירות כבר ניכרים בשוק הנגזרים. עלות הביטוח מפני חדלות פירעון של חלק מהחברות המזוהות עם השקעות הענק בבינה מלאכותית עלתה בחודשים האחרונים. אצל אורקל (ORCL) הגיע מרווח ה-CDS לחמש שנים ל-325.45 נקודות בסיס בחודש שעבר, רמת שיא. גם אמזון (AMZN), אלפאבית, אנבידיה ומטא רשמו שיאים בעלויות ההגנה על החוב שלהן, אם כי ברמות נמוכות משמעותית מאלו של אורקל.

ההתייקרות אינה מהווה כשלעצמה אינדיקציה לכך שהחברות עומדות בפני חדלות פירעון, אך היא משקפת שינוי באופן שבו חלק מהמשקיעים מתמחרים את סיכוני האשראי בענף. ככל שהיקף ההתחייבויות גדל, כך גוברת החשיבות של בחינת יכולת החברות לייצר הכנסות ותזרים מזומנים שיתמכו במבנה (MVNE) החוב שלהן.

לצד השיקולים הפיננסיים, גם ההתפתחויות הפוליטיות בארצות הברית מוסיפות אי-ודאות בשווקים. הניצחון הדמוקרטי בבחירות אמצע הקדנציה עורר חששות מפני הידוק הפיקוח על תעשיית הבינה המלאכותית ומהאטה אפשרית בקצב הקמת מרכזי הנתונים. רגולציה מחמירה, מגבלות סביבתיות או עיכובים באישורי תשתיות עלולים לשנות את לוחות הזמנים של פרויקטים ולהגדיל את עלויותיהם.

בבנק גולדמן זאקס מצביעים על שני גורמים נוספים שעשויים להשפיע על המשך גיוסי החוב: עיכובים בהפיכת השקעות הבינה המלאכותית להכנסות ממשיות, והתרחבות ההתחייבויות העתידיות של החברות לרכישת ציוד ושירותים. להערכת הבנק, כ-35% מהוצאות ההון של חברות ההיפרסקיילר בשנת 2027 צפויים להיות ממומנים באמצעות הנפקות אג"ח, שיעור הדומה לזה שנרשם השנה.

המשמעות היא שגם בשנה הבאה צפויות ענקיות הטכנולוגיה להמשיך להישען על שוק האשראי כדי לממן את התרחבותן. אולם ככל שההשקעות מתרחבות והחוב מצטבר, כך הופכת שאלת התשואה לחשובה יותר. השוק יצטרך לבחון לא רק את יכולתן של החברות לגייס הון, אלא גם את מידת הצלחתן להפוך את ההשקעות בתשתיות הבינה המלאכותית למנועי צמיחה ורווחיות.

כתבה קשורה

אורקל יוצאת לגיוס ענק של 20 מיליארד דולר במניות ובאג"ח

לקריאת הכתבה

נכון לשלב זה, שוק האג"ח האמריקאי ממשיך לספק לחברות הטכנולוגיה את ההון הדרוש להן, והמשקיעים עדיין מגלים נכונות להשתתף במימון המרוץ הטכנולוגי. המבחן האמיתי של גל הגיוסים הנוכחי לא יהיה גובה הסכומים שיגויסו, אלא היכולת של החברות להוכיח כי ההשקעות העצומות שביצעו מסוגלות לייצר ערך כלכלי המצדיק את החוב שנצבר.