מנהיגי נורווגיה ופינלנד שברו את החרם המערבי - ושוחחו עם פוטין

התקרבות וושינגטון למוסקבה דוחקת את אירופה לשוליים

התמריץ המרכזי לצעד הנורדי החריג נובע משינוי מאזן הכוחות הגיאופוליטי מצד ארצות הברית בהובלת הנשיא דונלד טראמפ.

בבירות אירופה גובר החשש מאובדן השפעה כולל על הסדרי הסחר והביטחון העולמיים, לאחר שורה של מהלכים אמריקאיים עצמאיים מול מוסקבה.

אלה כללו עסקאות לאספקת סולר רוסי לארצות הברית, הקלה בסנקציות הכלכליות שהוטלו על רוסיה, וקריאות פומביות של טראמפ להחלפת ההנהגה בקייב.

כתבה קשורה

טראמפ ופוטין סיכמו על אספקת סולר – בתמורה להקלה בסנקציות

לקריאת הכתבה

ההתפתחויות הללו, לצד שיבושים באספקת שירותי לוויין ומודיעין אמריקאיים לאוקראינה, הבהירו למדינות אירופה כי המשך ההתבצרות בעמדת החרם עלול להשאיר אותן מחוץ לשולחן הדיונים שבו ייקבעו הסדרי האנרגיה והגבולות העתידיים.

מוסקבה מתבצרת בעמדותיה והאיחוד מציג חזית מפוצלת

למרות פריצת הדרך הדיפלומטית בעצם קיום השיחה, תוצאותיה המיידיות מעידות על פערים עמוקים ועל היעדר גמישות רוסית.

הקרמלין הבהיר כי הגעה להסדר מותנית בהכרה מלאה באינטרסים שלו, תוך הפניית אצבע מאשימה למדיניות העימות של המערב. מקורות המעורבים בפרטים ציינו כי פוטין שב והדגיש את כוונתו להשלים את ההשתלטות על כל אזור הדונבאס.

במקביל, המהלך חשף מחלוקת עמוקה בתוך הגוש האירופי: בעוד נורווגיה ופינלנד טענו כי פעלו באופן עצמאי מתוך אינטרס אזורי דחוף, ראשת ממשלת דנמרק מטה פרדריקסן מתחה ביקורת פומבית חריפה על היוזמה, והזהירה כי פעולות נפרדות מחלישות את החזית הכלכלית והמדינית המאוחדת של היבשת מול רוסיה.