שיחות שנערכו בז'נבה ננעלו בהסכמת פשרה לאחר שארה"ב ורוסיה בלמו דרישה של כ-100 מדינות לרגולציה מחייבת משפטית • ארגוני זכויות אדם מזהירים כי הדחייה מאפשרת לפיתוח הטכנולוגי להעמיד אזרחים בסיכון
שיחות של האו"ם בז'נבה שעסקו בהסדרת מערכות נשק הפועלות ללא פיקוח אנושי, או עם פיקוח מינימלי בלבד, ננעלו בהתחייבות להמשך דיונים לגיבוש כללים חדשים בתוך שנתיים, כך לפי CNBC.
דגל האומות המאוחדות, האו"ם | צילום: שאטרסטוק
ההסכמה שהושגה מהווה פשרה מרוככת, לאחר שהתנגדות מצד מעצמות ויצואניות נשק מרכזיות בהן ארצות הברית, רוסיה וישראל מנעה קביעת רגולציה מחייבת משפטית, למרות תמיכה של כ-100 מדינות במהלך.
התנגשות בין ארגוני זכויות אדם ליצואניות הנשק
במהלך הדיונים במסגרת האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים (CCW), דרשו מדינות רבות לקבוע חוקים מחייבים בלוח זמנים קצר כדי להגביל מערכות נשק אוטונומיות המסוגלות לזהות ולתקוף מטרות באופן עצמאי.
הנשק האמריקאי | צילום: שאטרסטוק
קריאה זו זכתה לגיבוי של מזכ"ל האו"ם, האפיפיור והצלב האדום, על רקע השימוש הגובר במערכות אלו בזירות לחימה באוקראינה, סודאן והמזרח התיכון. מנגד, המדינות המובילות בפיתוח ובייצור טכנולוגיות צבאיות בלמו את היוזמה, וההסכם הסופי הותיר פתוח את השאלה אם הצעדים העתידיים יהיו מחייבים מבחינה משפטית.
מרתון לילי בז'נבה וחשש מפער טכנולוגי
המשא ומתן התאפיין במתיחות גבוהה ונמשך אל תוך שעות הלילה, כאשר התנגדויות מצד רוסיה לכללי הפרוצדורה אף הובילו לביטול חלק מהישיבות הרשמיות.
יו"ר המפגש השווייצרי, ז'וליאן טואני, הגדיר את ההסכם כהישג משמעותי לפירוק נשק הומניטרי לאחר יותר מעשור של דיונים, והדגיש כי הדיפלומטיה הרב-צדדית עדיין מסוגלת להניב תוצאות בעולם מקוטב.
נשק , אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
עם זאת, ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת חריפה על התוצאה והזהירו כי הדחייה מאפשרת לפיתוח הטכנולוגי לעקוף את הדיפלומטיה ולהעמיד אזרחים בסיכון.
בעקבות המבוי הסתום והדרישה להסכמה פה אחד של 128 המדינות החברות באמנה, גורמים צבאיים לשעבר ומשקיפים מעריכים כי ייתכן שיידרש מסלול עוקף מחוץ למסגרת האו"ם הנוכחית כדי לקדם פיקוח אפקטיבי על שוק הנשק האוטונומי.
מגיב/ה בתור אורח/ת