האם ענף הביטוח מסוגל להתמודד עם אסון בינה מלאכותית?

החור השחור בפוליסות הסייבר הקיימות

בעוד שארגונים מסתמכים כיום על פוליסות ביטוח סייבר כמענה ראשוני לאירועי AI, מומחים בענף מזהירים כי מדובר בפתרון חלקי בלבד.

ביטוחי סייבר נבנו במקור להגנה על מידע וכספים כגון דליפות נתונים, פגיעה בפרטיות, מתקפות הונאה או השבתת מערכות. לעומת זאת, כמעט כל פוליסות הסייבר הקיימות מחריגות באופן גורף נזקי גוף או נזק פיזי ישיר.

הפער הזה הופך לקריטי ככל שבוטים ומודלים אוטונומיים מעורבים בקבלת החלטות מהותיות. מחקרים של חברת גרטנר מצביעים על כך שתביעות המייחסות מקרי מוות או פגיעות חמורות למעורבות של כלי בינה מלאכותית עשויות להגיע לאלפים ברחבי העולם עד סוף 2026.

במקרים שבהם אלגוריתם מוביל לפגיעה בחיי אדם, החברות מגלות שהן אינן מכוסות כברירת מחדל, וחברות הביטוח מסרבות לחתום על סיכונים שטרם נחקרו ומודלו במלואם.

הסכנה האמיתית: חברות לא יודעות היכן העובדים שלהן משתמשים בכלי בינה מלאכותית

האיום אינו מוגבל רק לענקיות טק כמו אנתרופיק או OpenAI. הסיכון מחלחל ישירות לעסקים מקומיים, משרדים וארגונים בינוניים שבהם עובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית באופן שגרתי, לעיתים קרובות ללא פיקוח הנהלה.

צ'אטבוט באתר מסחר שמספק מידע שגוי ומטעה ללקוח, או צוות משאבי אנוש שמסתמך על מודל לסינון מועמדים לעבודה, עלולים לגרור חשיפות משפטיות שפוליסות הביטוח הסטנדרטיות יסרבו לכסות.

מבטחים מציבים כעת דרישה ברורה לארגונים: "איננו יכולים לבטח את מה שאינכם יכולים להראות לנו".

מרבית החברות כיום אינן מחזיקות במיפוי מדויק של השימוש ביישומי AI בקרב עובדיהן או במוצרים שהן רוכשות מספקים חיצוניים. ללא נראות ובקרה פנימית, חברות ביטוח יתחילו להפעיל סעיפי החרגה שישללו פיצוי בכל אירוע שבו בינה מלאכותית הייתה מעורבת בשרשרת הנזק.

האם ביטוח AI יהפוך למוצר נפרד או שייספג בסייבר?

בקרב בכירי ענף הביטוח ניכרת מחלוקת לגבי האופן שבו השוק יתמחר ויבנה את ההגנות הללו בעתיד.

חלק מהמומחים סבורים כי נזקים פיננסיים ימשיכו להיטמע בתוך ביטוחי הסייבר המסורתיים, תוך התאמת ניסוחים והעלאת פרמיות, שכן בינה מלאכותית היא רק כלי שדרכו מתממשים סיכונים מוכרים כמו הונאה או גניבת קניין רוחני.

מנגד, רבים טוענים כי נזקי גוף ואחריות מקצועית יחייבו פוליסות ייעודיות ומופרדות לחלוטין, שילוו בחיתום מחמיר, תקרות כיסוי נמוכות ודרישה מפורשת לבקרה אנושית מלאה על כל פעולה.

ההתפתחות הזו משחזרת במדויק את המסלול שעבר שוק ביטוח הסייבר בעשורים הקודמים. בתחילה ישבו סיכוני הסייבר בשקט בתוך ביטוחי החבות הכלליים, עד שהמבטחים הבינו את גודל החשיפה, החריגו אותם, ולאחר מכן מכרו אותם בחזרה כמוצר נפרד ויקר.

כעת נראה כי חברות הביטוח הן אלו שיקבעו את הכללים והסטנדרטים לשימוש בטוח בבינה מלאכותית במגזר העסקי עוד הרבה לפני שהמחוקקים והרגולטורים יספיקו להגיב.