סקטור התוכנה התאושש בחדות מאז יוני, אבל מניית טופ גרופ נשארה מאחור • המנכ"ל המשותף שמוליק מילנר מסביר מה לדעתו עוצר את המניה, למה הוא מעדיף רכישה על פני דיבידנד, ואיזו חברות תוכנה הוחלפו בקלות בעידן ה-Claude Code | ריאיון
מימין: גלעד הר הוז, מנכ"ל משותף טופ גרופ, משמאל: שמוליק מילנר, מנכ"ל משותף טופ גרופ | צילום: עופר עבודי
בטופ גרופ (TOPG) כבר כ-95% מהקוד נכתב באמצעות בינה מלאכותית. למרות זאת, שמוליק מילנר, המנכ"ל המשותף של החברה, אינו סבור שהמתכנתים נמצאים בדרך החוצה או שעידן התוכנה הארגונית עומד להסתיים. "ה-AI יחייב תוכניתנים", הוא אומר. "הוא לא יחליף אותם, הוא מחליף את צורת העבודה".
מהשלד בבורסה ל-750 עובדים
ב-2008 רכשו מילנר ושותפו גלעד הר עוז, המכהן גם הוא כמנכ"ל משותף, את רמדור, חברה ציבורית קטנה שהייתה לדבריו "בין שלד לחברה": עם מחזור של 11 עד 12 מיליון שקל ו-35 עובדים. כיום מעסיקה הקבוצה כ-750 עובדים, לאחר שביצעה יותר מ-20 רכישות. ב-2025 דיווחה על הכנסות של 292 מיליון שקל. לדברי מילנר, היקף הפעילות בפועל גבוה בהרבה, משום שבחלק מתחומי הפעילות החברה מכירה בדוחות הכספיים רק במרווח ולא בסכום המכירה המלא.
כתבה קשורה
טופ גרופ רוכשת את השליטה בחברת SOFISTIK M.E תמורת 7.8 מיליון שקל
במחצית הראשונה של 2026 צמחו ההכנסות ב-3.8% בלבד, אולם הרווח התפעולי עלה ב-5.8% והרווח הנקי גדל ב-11%. מניית החברה, לעומת זאת, איבדה 22.3% מתחילת השנה, והיא נסחרת בשווי של כ-204 מיליון שקל ובמכפיל רווח של כ-12.5.
מילנר והר עוז מחזיקים כל אחד ב-27.62% ממניות החברה, ושניהם רכשו מניות בשוק במהלך השנה. באפריל רכש כל אחד מהם מניות בכ-30 אלף שקל, במחיר של כ-11.8 עד 12 שקל למניה. ביולי ביצעו השניים שתי רכישות נוספות: ב-1 ביולי רכש כל אחד מניות בכ-48 אלף שקל, במחיר של כ-10.3 עד 10.5 שקל למניה, וב-13 ביולי רכש כל אחד מניות בכ-40 אלף שקל, במחיר של 9.9 שקל למניה.
בסך הכול השקיע כל אחד מהם כ-118 אלף שקל ברכישת מניות החברה מתחילת השנה. אף שמדובר בסכומים צנועים יחסית, כל הרכישות בוצעו במחירים הגבוהים משער המניה הנוכחי.
"אנחנו ה-ERP של הקבלן"
טופ גרופ מוכרת תוכנה ארגונית לאלפי ארגונים, כמעט כולם בישראל. מדובר במערכות לניהול כספים, רכש, פרויקטים ומשאבי אנוש. חלק מהמערכות פיתחה החברה בעצמה, ואחרות היא מייבאת כנציגה של יצרנים זרים. תחום הבנייה והתשתיות הוא הגדול ביותר בפעילותה, ומהווה 16% עד 17% מהעסקים. בין לקוחותיה: משרד הביטחון, רכבת ישראל, נתיבי איילון, כללית, לאומי, הפועלים, אלביט והתעשייה האווירית.
התעשייה האווירית לישראל | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
האם המשבר בענף הנדל"ן, המתבטא בין היתר במלאי שיא של דירות לא מכורות, משפיע גם על החברה? מילנר מסביר כי רוב הפעילות מתמקדת בתשתיות ובבנייה ממשלתית, ולא בעבודה מול קבלנים. גם בקרב הקבלנים המצב אינו דרמטי: "אנחנו ה-ERP של הקבלן. להוציא אותנו, זה אומר שהוא סוגר את הבסטה. אנחנו די אחרונים להיפגע". הוא מודה כי בקרב הקבלנים קיימת סטגנציה, אך מגדיר את השפעתה על החברה כ"לא משמעותית".
"עלות המחיה בבולגריה היא חצי"
את הרכישה האחרונה ביצעה טופ גרופ בבולגריה וברומניה, כשקנתה 70% מחברת AppGreat. מדובר בכ-100 מפתחים הפועלים תחת הנהלה ישראלית, ושימוגו תחת המותג TopShore. "המחירים הם בערך 50%", אומר מילנר. באשר לתפוקה, הוא מסייג כי קשה לדייק, אך מעריך ש"בטח היום, עם כל כלי הפיתוח של ה-AI, התפוקה מאוד דומה".
בנוגע להשפעה על מצבת המפתחים בישראל, מילנר מדגיש כי המהלך נועד להוסיף כוח אדם ולא להחליף עובדים קיימים: "המטרה היא אקסטרה על הקיים", הוא אומר. "אנחנו גדלים גם בישראל וגם שם".
נדל"ן בישראל | צילום: שאטרסטוק
"תמחור לפי משתמש? פשוט ישנו את אמצעי המדידה"
לגבי כמות ההכנסות המגיעות היום ממוצרים שהלקוח קונה בגלל ה-AI משיב מילנר "זה עדיין לא משמעותי". ה-AI נכנס כתוסף מעל מערכות הליבה, וכעת הוא נכנס גם כסוכנים: "אם בעולם הגבייה אני יודע לעבור מיחידה של חמישה אנשים לשלושה, פלוס אייג'נטים, יש פה חיסכון משמעותי". בצוותי הפיתוח של החברה עצמה הוא מעריך כי השימוש בכלי AI הביא לעלייה של כ-30% בתפוקה.
החשש מקריסת מודל ה-SaaS, שבו הלקוח משלם לפי מספר המשתמשים, אינו מטריד את מילנר. לדבריו, גם אם מספר המשתמשים יצטמצם, החברות פשוט ישנו את אמצעי המדידה, והמחירים לא ישתנו באופן דרמטי. גם בתחום שירותי כוח האדם הטכנולוגי, האחראי לכרבע מהכנסות הקבוצה, הוא אינו מזהה ירידה בביקושים: "אני לא רואה שום ירידה בביקושים".
עסקה או דיבידנד? "עסקה טובה"
טופ גרופ מחלקת דיבידנדים באופן קבוע, ובסך הכול חילקה כ-40 מיליון שקל בשבע השנים האחרונות. עם זאת, כשנשאל מילנר מה יקבל עדיפות, חלוקת דיבידנד או רכישה נוספת, הוא משיב ללא היסוס: "עסקה טובה. עסקה טובה שתאפשר לי לחלק פי שתיים דיבידנד בעקבותיה". באשר להעדפת חלוקת דיבידנד על פני רכישה חוזרת של מניות (Buyback), שנחשבת יעילה יותר מבחינת מיסוי, הוא מסביר: "משקיעים מעדיפים דיבידנד", ומודה כי יש לכך גם היבט של מיסוי.
דיבידנדים | צילום: שאטרסטוק
בעידן שבו הבינה המלאכותית מקצרת את תהליכי הפיתוח, טופ גרופ כבר אינה מתמקדת ברכישת טכנולוגיה, אלא מחפשת לקוחות ומערכות שקשה להחליף. גם האפשרות למכור את החברה אינה עומדת על הפרק מבחינת בעלי השליטה: "בגילנו אנחנו לא מתכננים למכור את החברה. אנחנו מקבלים כל מיני הצעות מדי פעם". כשנשאל אם יש רכישה שהוא מתחרט עליה, השיב: "לשמחתי, כרגע לא".
את מנוע הצמיחה הבא של הקבוצה הוא מזהה ב-PayEm, שנרכשה ביולי ועוסקת בהנפקת כרטיסי אשראי וירטואליים לעובדים בארגונים. החל מהרבעון הראשון של 2027 מתכננת החברה להתחיל להנפיק כרטיסים ישראליים, מהלך שמילנר תולה בו ציפיות גבוהות: "זה יהיה גיים צ'יינג'ר".
"כולם אוהבים את הסיפור"
באשר לסיבה לכך שמניית החברה לא השתתפה בראלי של מניות התוכנה, מילנר מצביע על מחזורי המסחר הנמוכים: "האתגר שלנו כמניה יחסית קטנה זה מחזורי מסחר", אומר מילנר. "אנחנו נפגשים עם הרבה משקיעים, וכולם אוהבים את הסיפור ומתחברים לשווי". לדבריו, הבעיה המרכזית היא הנזילות, המאפיינת מניות מהשורה השנייה. בחברה ניסו בעבר להיעזר בעושה שוק, אך לדבריו, "וזה לא עשה שינוי מז'ורי".
הפתרון שמציע מילנר הוא צמיחה. החברה שואפת להציג צמיחה שנתית של 15% בשלוש השנים הקרובות, בעיקר ברווח התפעולי ובתזרים המזומנים. "אם נצמח ברווחיות בעוד 50%, אני מקווה שזה ישפיע בצורה ישירה על השווי". ההערכה היא כי שיפור ברווחיות לצד התאוששות במחזורי המסחר עשויים לאפשר גם למשקיעים גדולים יותר להיכנס למניה.
השקעות בבינה מלאכותית | צילום: שאטרסטוק
מי בסכנה, ומי ימשיך לצמוח
"בכל סקטור התוכנה הייתה הגזמה", קובע מילנר, "גם בוול סטריט". לדבריו, גם מניות בתי ה-IT, כמו מטריקס (MTRX) ו-One, ירדו, אף שלחברות הללו "תהיה הרבה עבודה" בהטמעת AI. תחום נוסף שהוא מזהה כבעל פוטנציאל הוא אבטחת הסייבר, ובעיקר אבטחת סוכני AI, שאותו הוא מגדיר "תחום פרוץ", בשל אופיו הדו-צדדי של ה-AI, שיכול לשמש גם ככלי הגנה וגם כמקור לסיכונים.
מילנר מבחין בין כלי תוכנה נקודתיים, המיועדים למחלקות ולצוותים קטנים, לבין מערכות ארגוניות מורכבות. הכלים מהסוג הראשון, לדבריו, "די תחליפיים", משום שעובדים יכולים לפתח בעצמם פתרונות באמצעות AI. לעומתם, מערכות רוחביות כמו ERP, PLM וניהול פרויקטים מורכבים "נמצאות במצב הרבה יותר חזק". את ההבדל הוא מסכם כך: "את וורד אפשר להחליף. מוצר שמתכנן גשר ונבדק 20 שנה, פחות".
מגיב/ה בתור אורח/ת