מתקפת הסייבר שהשביתה מקררים בסופרמרקטים: אלפי מערכות חשופות בעולם
חוקרי פאלו אלטו נטוורקס זיהו יותר מ-5,000 מכשירים המחוברים ישירות לאינטרנט ברחבי העולם, ובהם מערכות קירור מהסוג שנפרץ בסופרמרקטים באירופה • שתי קבוצות האקרים פרו-רוסיות נטלו אחריות למתקפות, אך זהות התוקפים טרם אומתה • גם מערכות קירור במוסדות רפואיים נפגעו
מאות סופרמרקטים ברחבי אירופה נאלצו להתמודד בחודש האחרון עם תופעה חריגה: מערכות הקירור שלהם שינו את פעולתן בעקבות חדירה מרחוק, העבירו את יחידות הקירור למצב הפשרה וגרמו לקלקול של מוצרי מזון. כעת, מחקר חדש של יחידת המחקר Unit 42 בחברת הסייבר פאלו אלטו (PANW) נטוורקס מצביע על היקף רחב יותר של הסיכון: יותר מ-5,000 מכשירים של יצרנים הקשורים למערכות שנפגעו נמצאו כשהם חשופים ישירות לאינטרנט ברחבי העולם.
גל התקיפות הראשון התרחש בלילה שבין 11 ל-12 באוקטובר 2026, והתמקד בעיקר בצרפת. כ-700 סופרמרקטים נפגעו, לאחר שתוקפים הצליחו להשיג גישה לבקרים האחראים על ויסות הטמפרטורה במערכות הקירור. באמצעות שינוי ההגדרות הועברו המערכות למצב הפשרה, ובחנויות רבות נגרם נזק למלאי המזון. בחלק מהמקרים דווח גם על שריפות.
פאלו אלטו נטוורקס | צילום: שאטרסטוק
האירוע לא הסתיים בצרפת. בלילה שבין 1 ל-2 בנובמבר התרחש גל נוסף, שהתרחב לעשר מדינות אירופיות נוספות לפחות ופגע ביותר מ-100 בתי עסק. לפי דיווחים, בחלק מהמקרים הועלתה הטמפרטורה במערכות הקירור עד ל-50 מעלות צלזיוס - רמה שעלולה להפוך את הסחורה המאוחסנת בהן לבלתי ראויה לשימוש. ב-3 בנובמבר, יום לאחר גל התקיפות השני, פרסמו שתי קבוצות האקרים המזוהות עם רוסיה, NoName057(16) ו-Z-Pentest, הודעות בטלגרם שבהן נטלו אחריות לאירועים. עם זאת, חוקרי Unit 42 מדגישים כי אין בשלב זה אימות לטענות, וכי זהות הגורמים שעמדו מאחורי החדירות ומקום פעילותם נותרו בגדר תעלומה.
אלפי מכשירים חשופים ברחבי העולם
כדי לבחון עד כמה מערכות דומות עלולות להיות פגיעות, סרקו חוקרי החברה ב-5 וב-6 בנובמבר את מרחב האינטרנט באמצעות Cortex Xpanse, כלי לאיתור נכסים דיגיטליים החשופים לרשת. הבדיקה התמקדה במכשירים של יצרנים שהוזכרו בהתרעת CERT-FR, מערך הסייבר הממשלתי בצרפת, בעקבות המתקפות.
התוצאות העלו כי יותר מ-5,000 מכשירים כאלה נגישים ישירות דרך האינטרנט. ארה"ב הובילה את הרשימה עם 740 מכשירים, ואחריה סין עם 625 ואיטליה עם 370. גרמניה דורגה אחריהן עם 262 מכשירים, צרפת עם 234, ספרד עם 220, יוון עם 177, טורקיה עם 153 וברזיל עם 137.
עם זאת, עצם החשיפה לרשת אינה מוכיחה שהמכשירים מכילים חולשות שניתן לנצל או שכבר נפגעו ממתקפה. החוקרים מבהירים כי הבדיקה נועדה לזהות מערכות שניתן להגיע אליהן דרך האינטרנט, ולא לקבוע אם התוקפים מסוגלים להשתלט עליהן בפועל.
בצרפת נרשמה במקביל ירידה חדה במספר המכשירים החשופים שאותרו. במחצית הראשונה של חודש אוקטובר זיהו החוקרים 1,853 מכשירים כאלה, לעומת 558 במחצית השנייה של החודש ו-316 בלבד בששת הימים הראשונים של נובמבר. לפיכך מדובר בירידה של כ-83% בתוך כחודש. הסיבה לשינוי אינה ידועה, החוקרים אינם קובעים אם הירידה נבעה מפעולות הגנה שננקטו בעקבות המתקפות או מגורמים אחרים.
מתקפת סייבר | צילום: אילוסטרציה: שאטרסטוק
החשש חורג מגבולות הסופרמרקטים
האירועים מעוררים דאגה לא רק בגזרת הקמעונאות. הרשויות בצרפת מסרו כי מערכות קירור במוסדות רפואיים נפגעו גם כן. ב-5 בנובמבר התריעה הסוכנות האמריקנית לאבטחת סייבר ותשתיות (CISA) בנוגע לסיכונים במערכות קירור תעשייתיות ובציוד לניטור טמפרטורה לאורך שרשרת האספקה. בין היתר הצביעה הסוכנות על אפשרות לניצול מנגנוני אימות חלשים, עקיפת מנגנוני הזדהות והזרקת קוד זדוני.
המשמעות של פגיעה במערכות מסוג זה עלולה להיות חמורה במיוחד כאשר מדובר במתקנים רפואיים. בעוד שבסופרמרקט חדירה לבקרי הקירור עלולה להוביל להשמדת מזון, במערכות המשמשות בנקי דם בקרת הטמפרטורה חיונית לשמירה על מוצרי דם המיועדים לעירוי. לפי המידע שפורסם עד כה, לא נמצאו ראיות לכך שמוצרי דם התקלקלו בעקבות האירועים.
ב-Unit 42 מציינים כי אופן החדירה הראשוני למערכות עדיין לא פוענח. אחת האפשרויות שנבחנות היא שימוש בגרסאות תוכנה שאינן מעודכנות או בסיסמאות ברירת מחדל שהותקנו על ידי היצרנים ולא הוחלפו. עם זאת, עדיין מדובר בהשערות בלבד ולא בממצאים מאומתים.
בנוסף, החוקרים ממליצים לארגונים המפעילים מערכות תעשייתיות ומכשירי IoT לבחון אילו רכיבים שלהם נגישים מהאינטרנט, לבדוק את הגדרות האבטחה ולצמצם ככל האפשר גישה חיצונית לבקרים ולממשקי הניהול. המתקפות האחרונות ממחישות כיצד חדירה למערכת תפעולית שנראית שגרתית, כמו בקרת טמפרטורה של מקרר, יכולה להפוך לאירוע בעל השלכות כלכליות ותפעוליות משמעותיות.
מגיב/ה בתור אורח/ת