מחצית מהציבור חוו פגיעת סייבר בשנה האחרונה – אך הרוב חסרי הגנה

אלא שהנתון המדאיג יותר נוגע לפגיעות בפועל. כמחצית מהציבור העידו כי נפגעו ברשת בשנה האחרונה: כשליש נפלו קורבן להודעות פישינג, 13% נפגעו מהונאה בנקאית או מגניבת פרטי אשראי ברשת ו-10% חוו פריצה לחשבונותיהם ברשתות החברתיות. בנוסף, 28% דיווחו כי נפגעו מווירוס שגרם נזק לטלפון או למחשב שלהם.

מודעות גבוהה, התמודדות מוגבלת

הפער בין המודעות לבין ההתמודדות בא לידי ביטוי גם באופן שבו הציבור מגיב להודעות חשודות. 56% מהנשאלים אמרו כי הם מתעלמים מהודעות כאלה או מוחקים אותן, 23% מזהירים אחרים ורק 10% מדווחים עליהן לרשויות. כאשר מדובר בפוסט מסית, לעומת זאת, 26% מהמשיבים דיווחו כי פנו לפלטפורמה ודיווחו עליו.

גם בכל הנוגע לבדיקת קישורים חשודים ניכר חוסר ידע: רק 31% מהישראלים בודקים קישורים שהם מקבלים, בעוד ש-37% אינם יודעים כיצד והיכן ניתן לבדוק אם קישור הוא מסוכן.

לצד זאת, 84% מהנשאלים דיווחו כי הם נוקטים לפחות בפעולת הגנה אחת במרחב הדיגיטלי. בין אמצעי ההגנה הנפוצים נמצאים אימות דו-שלבי, שבו משתמשים 61% מהציבור, תוכנות הגנה (54%) והחלפת סיסמאות ברשתות החברתיות (52%). שיעור המשתמשים שהפעילו אימות דו-שלבי לפחות באחד מחשבונותיהם עלה מ-52% בשנת 2025 ל-61% בשנת 2026.

האם הציבור סומך על המדינה?

הסקר בחן גם את אמון הציבור ביכולת המדינה להתמודד עם איומי סייבר. 70% מהישראלים אמרו כי הם סומכים על יכולתה להתמודד עם מתקפות סייבר משמעותיות, ו-79% מרגישים בטוחים להשתמש בשירותים הדיגיטליים של המדינה בכל הנוגע להגנה על המידע האישי שלהם.

כתבה קשורה

ראש מערך הסייבר הלאומי: "מעל 26,000 אירועים דווחו בשנת 2025"

לקריאת הכתבה

על רקע הממצאים, השיק מערך הסייבר הלאומי השבוע שירות חדש לאזרחים בשם “קליק צ’ק”, המאפשר לבדוק קישורים חשודים באמצעות פורטל הסייבר הלאומי. הבדיקה משמשת גם כדיווח למערך: אם הקישור מזוהה כזדוני, האזרח מקבל התרעה והקישור מועבר לטיפול צוותי המערך.

הסקר נערך במהלך אוקטובר 2026 בקרב 507 גולשי אינטרנט בני 18 ומעלה, מהם 82 מהחברה הערבית והיתר מהחברה היהודית. את הסקר ביצעה חברת גיאוקרטוגרפיה עבור מערך הסייבר הלאומי.