דיסני והחיים בסרט

פרסום הדוחות הרבעוניים של דיסני מזכיר לנו שוב את המתח שבין הכוכבים הנוצצים, פארק השעשועים המדהים באורלנדו והאולפנים האגדיים, לבין המציאות האפורה שבה המשקיעים רוצים לספור את הכסף • אז מהו הסוד של אותה אחת מתוך 5 חברות הסרטים הגדולות שגם מרוויחה? לא, זו לא דיסני | ניתוח

וולט דיסני | צילום: שאטרסטוק

חברת וולט דיסני דיווחה בשבוע שעבר על תוצאות הפעילות העסקית הרבעונית שלה – זאת לאחר שיצאה בשן ועין ממאבק קיומי אדיר ועטור סקירה ויח"צ בינה לבין ממשלת פלורידה על השליטה בפארק שלה באורלנדו. הפסד במאבק הזה היה עלול להוביל אותה להפסדים קשים ואף לאיים על קיומה. אם זה לא הספיק היא נאלצה גם להתמודד עם שביתה ממשוכת של איגוד השחקנים.

ובכל זאת מנכ"ל החברה, היהודי אגב, בוב אייגר, שנאלץ להתמודד עם בעל מניות שנושף בעורפו, נלסון פלץ, יצא בהכרזה אופטימית לימים אלה לפיה זרוע הבידור – הכוללת את פלטפורמת הסרטים דיסני+, – ממזערת את הפסדיה לקראת "ברייק איבן" המיוחל.

דיסני+ עדיין מדשדשת מאחורי המובילה נטפליקס, אך ייצרה הכנסה נאה של 6.19 מיליארד דולר לרבעון. מדובר בעליה של 13% לעומת הרבעון אשתקד, ואף עליה של כ-6 מיליון מנויים חדשים לסך של 117.6 מיליון.

עם כל זאת – התחזית עצמה שלילית. אייגר אינו צופה להגיע לרווחיות בזרוע הבידור בזמן הקרוב, ואף צופה המשך הפסדים ברבעונים הבאים. הוא אינו לבד. מעבר לצניחה החופשית בתחום צריכת תכנים בערוצים המסורתיים, כמו כבלים או טלויזיה בכלל, גם תחום ה'סטרימינג' נאבק על קיומו.

מאז פורסמו התוצאות מניית החברה רק יורדת: בחודש האחרון היא השלימה ירידה של 8.5%, למרות שבמבט קצת יותר ארוך, מתחיל השנה, היא עלתה ב-14%.

דיסני פלוס | צילום: שאטרסטוק

רק נטפליקס מרוויחה
איגוד השחקנים בהוליווד סיכם את השביתה הארוכה ביותר בהיסטוריה שלו, והתוצאות מורגשות ועוד תורגש בקולנוע ובפלטפורמות הסרטים. אם לא שמתם לב: לא פחות מ-14 סרטים שדיסני הבטיחה להציג נתקעו בסטודיו של דיסני – מה שגרם לדחיות ואף לביטולים של הפצה או צילומים.

אבל דיסני לא היחידה. זו רק נטפליקס הוותיקה שמראה רווחיות מדי רבעון, לעומת ארבע המתחרות – דיסני, וורנר, אנ.בי.סי, פרמאונט. מדובר בהפסדים של מאות מיליוני דולרים מדי רבעון, לעומת רווחיות של מעט יותר ממיליארד דולר לרבעון.

אז מה הסוד של נטפליקס? ראשית, היא הוותיקה ביותר. לכן צריך לזכור שכל אסטרטגיה שלה כבר נוסתה ואף נכשלה מספר פעמים – וכל למידה היתה בדרך הארוכה והקשה. אבל המפתח לרווחיות שלה טמונה כנראה באסטרטגיית הפרסומות: נטפליקס מצאה את נקודת האיזון שבין משלמים מלאים לבין מלשמים-מזדמנים והיא משלימה את הפער דרך פרסומות בזמן שידור.

שנית, ואף משמעותי עוד יותר, – נטפליקס חזרה לשיטה המסורתית של רישיונות הפקה. היא כבר לא מוציאה את ההון הנדרש להפקות גרנדיוזיות, אלא מעניקה רישיון לחברות חיצוניות לעשות זאת – עם הבטחה להפצה בלעדית בנטפליקס. ואחרון חביב, אם כי לא חביב בכלל על ידי הצרכנים, הפעילות שיזמה לחסימת "מנויים סמויים" – כאלה המשתמשים בסיסמאות של מנויים רשמיים – מה שבלם את ירידת המנייה בשוק ואת השימוש החצי-פיראטי הפופולארי בכל העולם.

נטפליקס | צילום: שאטרסטוק

המרחק מהקולנוע הביתה
זה לא סוד שכלכלת הסרטים נמצאת בפלונטר סבוך. בשנים האחרונות ממוצע הסרטים שיצאו לאור עמד על כ-12 סרטים מכל חברת סטודיו. לאחר מגפת הקורונה כולם נעשו איטיים עוד יותר, זהירים יותר בבחירת ההפקה – ולכן גם יקרים יותר.

דיסני הוציאה פחות סרטים מכל שאר בתי ההפקות, אך השקיעה יותר על כל סרט. היא אחראית על כלל הסרטים שעלו יותר מ-200 מיליון דולר, ומחזיקה בזכויות ההפקה לשני הסרטים היקרים ביותר בשנים האחרונות – אבנג'רס ואבאטר – כל אחד עם תג מחיר של יותר מ-350 מיליון דולר.

אבל אין צורך לרחם עליהן. ברגע שסרט מוצא את הדרך להיכנס לבתיכם דרך מסלול הפצה רווחי ההכנסות מחכות לו שם. האתגר הגדול הוא להבין איך להפיץ סרט בצורה הטובה ביותר.

נניח שהפקתם סרט עם שחקנים נהדרים, תסריט מעולה, עם חוש הומור, או פחד, או אקשן במידה הנכונה – כל אלה עדין לא מנבאים רווחיות. העניין הוא לפצח את נוסחת ההפצה – זהו האתגר כיום בתעשייה. לשם כך המציאו "חלונות". לא החלונות של גייטס, אלא חלונות הפצה. חלון ההפצה שבין הקרנה בבית קולנוע להפצת הסרט לצרכן הביתי, באמצעות די.וי.די, סטרימינג, או אחרת – התקצר יותר ויותר עם השנים. כיום יש סרטים שיוצאים ישר בסטרימינג, ולעומתם סרטים שיוצאים בלעדית לקולנוע. ויש את כל ה'באמצע'.

נתונים: מספר הקסם הבסיסי הוא 90 יום. אלו הם 90 יום בבית קולנוע – ומייד שחרור לשאר ערוצי הצריכה. אבל מכאן הדרך לניסויים רק מתחילה. הסרט אופנהיימר, מבית יוניברסל, למשל, החזיק בכוונה 4 חודשים רצופים בבתי הקולנוע, אך יוניברסל שומרת על ממוצע 'חלון' של 27 יום בלבד (נתוני 2023). גם הסרט בארבי, מבית וורנר, השתמש בחלון – הפעם של 53 יום, אם כי וורנר שומרים על ממוצע של 30 יום לחלונות הפצה.

קולנוע | צילום: שאטרסטוק

אז מה הצרכנים רוצים?
הם מצביעים ברגליים. סקר האריס-אקס, שהתפרסם בחודש מרץ האחרון, הראה ששני-שלישים מהצופים מעדיפים לצרוך סרטים בסטרימינג. באותו סקר גם בדקו מה מונע מצופים ללכת אל בתי הקולנוע. 60% השיבו כי מחיר הכרטיסים גבוה מדי בהשוואה לצפייה בבית, 37% טענו כי התנהגות המבקרים בבתי הקולנוע מפריעה להם, ו 29% טענו שהקולנוע רחוק להם מדי, או שזו טרחה גדולה מדי להגיע לקולנוע.

והמסקנה: עולם כלכלת הסרטים ממציא את עצמו מחדש בימים אלה, וזה בהחלט מעניין לאיזה כיוון יילך. זאת אחרי שהצרכנים אמרו בבירור מה הם רוצים, חוץ מזמינות כמובן: גיוון ואיכות. זה מה שאמר אייגר עם הצגת התוצאות הרבעוניות של החברה. הוא גם הבטיח לספק אותם. נחכה ונראה.

צפייה מהנה!

שתפו כתבה זו:

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

תגובה אחת

  1. הסיבה הפשוטה ביותר להפסדי דיסני היא שהתכנים שהיא מוציאה מתאימים בעיקר לחלקים מסוימים באוכלוסיה, והיא אינה טורחת לבקש מהמנויים חוות דעת על הסרטים והסדרות המוצעים, כדי להציג בפניהם את מה שבאמת מעניין אותם. חבל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן