בסיכום שבועי, מדד ה-S&P500 ירד ב-3.0% (ירד כ-5.5% מהשיא האחרון בסוף מרץ), נאסד"ק ירד ב-5.5% ואילו הדאו-ג'ונס נותר יציב. המניות שבלטו לשלילה במהלך השבוע החולף היו בעיקר מניות הבינה מלאכותית (AI).
אנבידיה ירדה בחדות, ככל הנראה בעקבות כך שחברת SMCI (אחת המובילות בתחום) לא פרסמה את הדו"ח הראשוני כפי שנהגה לעשות ברבעונים האחרונים (לפני התוצאות הרשמיות שצפויות להתפרסם ב-30/04), דבר שהכביד על מניות ה-AI מתוך חשש שהחברה עשויה לפספס את התחזיות.
מניה נוספת בתחום שאכזבה את המשקיעים הייתה ASML (ספקית גדולה לציוד של יצרניות השבבים) שדיווחה על הכנסות נמוכות מהצפוי במקביל לחולשה בהזמנות החדשות. לעומת זאת, חברת TSMC הכתה את תחזיות האנליסטים, כולל התחזית שפרסמה לרבעון השני.
ענקית הסטרימינג נטפליקס הכתה אמנם את תחזיות האנליסטים, אך המניה ירדה לאחר שפרסמה את תחזית ההכנסות שלה לרבעון השני של השנה.
במהלך השבוע האחרון נאמו מספר חברי פד, כולל יו"ר הפד, ומהמסרים של כולם עולה דבר אחד וזה שהריבית צפויה להישאר גבוהה לפרק זמן ארוך יותר (Higher for longer). כפי שכתבנו מספר פעמים, נתוני המאקרו החיוביים לצד ההפתעות כלפי מעלה באינפלציה מתחילת השנה מסירות מהשולחן את הדיון על הפחתות ריבית בשלב זה.
בתגובה לכך, תשואות אגרות החוב (הממשלתיות) עלו לכל אורך העקום במהלך השבוע החולף, כאשר התשואה ל-10 שנים עלתה בכ-12 נ"ב לרמה של 4.62% והתשואה לשנתיים עלתה בכ-9 נ"ב לרמה של 4.97%. בשווקים מתמחרים ירידת ריבית של כ-39 נ"ב עד סוף השנה (כ-1.5 הפחתות).
עונת הדו"חות צפויה לעלות הילוך במהלך השבוע הקרוב עם פרסום דו"חות של מספר ענקיות – טסלה, מטא (פייסבוק), מייקרוסופט, גוגל, אינטל ועוד. בגזרת המאקרו צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים, וביניהם, צמיחת התוצר לרבעון הראשון (קונצנזוס 2.1%, מודל הפד 2.9%), מדד המחירים לצרכן המועדף על הפד (PCE) ומדדי מנהלי הרכש המוקדמים של מרקיט לחודש אפריל.
בישראל, מדדי המניות ירדו במהלך השבוע החולף בדומה למגמה שנרשמה בעולם. מדד ת"א 35 ירד ב-1.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ות"א 125 ב-1.0%. הסנטימנט השלילי מוול סטריט לצד הפחתת הדירוג ביום שישי צפויים להכביד על המסחר הבוקר. נזכיר כי ביום שני-שלישי לא יתקיים מסחר, ואילו ברביעי-חמישי המסחר ייסגר מוקדם מהרגיל.
חברת הדירוג S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל מ-"AA-" ל-"A+" עם תחזית שלילית. נזכיר כי בדיווחים האחרונים ציינו כי ב-S&P נוטים שלא לפעול להפחתת דירוג, אך נראה כי ההסלמה מול איראן נתנה את הטון הסופי להפחתה.
ההסלמה בין ישראל לאיראן מסבכת את הבנקים המרכזיים, ובפרט את בנק ישראל. העלייה באי הוודאות משתקפת באופן ברור דרך פרמיית הסיכון של המשק שעלתה לאחרונה, אם זה מחיר ה-CDS (ל-5 שנים) שזינק לכ-141 נ"ב, פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל דולרית לארה"ב לפדיון ב-2033 שזינק לכ-152 נ"ב, ובשוק המט"ח, כאשר הדולר-שקל נגע ביום שישי בבוקר ב-3.82 שקלים לדולר.
בשוק האג"ח המקומי (ממשלתי), התשואות המשיכו לטפס במהלך השבוע החולף, כאשר התשואה ל-10 שנים זינקה בכ-15 נ"ב לרמה של 4.83%. גם בשוק הישראלי כבר לא בטוחים שנראה הפחתת ריבית נוספת עד סוף השנה, לפחות לא בתנאים של היום, כאשר לפי שוק התלבור מתמחרים לכל היותר הפחתת ריבית אחת סוף השנה בהסתברות של כמעט 60% בלבד (חישוב שלנו).
הכותב הוא מתן שטרית, כלכלן ראשי בהפניקס