כששליט בריה"מ ליאוניד ברז'נייב נפגש עם ראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, הוא התרשם מהשפע של אזרחי בריטניה ושאל אותה בתמיהה, מה היא עושה כדי שהבריטים לא יסבלו ממחסור במזון. תאצ'ר ענתה לו בפשטות: שום דבר.
מה יותר ברור מכך שכשהשליטים "דואגים" למלא את המחסור, זהו המתכון הבטוח ל…מחסור. והנה, גם ב-2024, חצי יובל אחרי קריסת ברית המועצות, ישראל ממשיכה לקיים את ברית המועצות החקלאיות, ובכללן מועצת החלב, שתפקידה "לדאוג" לתכנון משק החלב – למנוע מחסור.
אלא שכמו כל תקופה שאחרי חג הפסח, יש מחסור בחלב 3% בשווקים.
כבר מזמן לא משתלם למחלבות לייצר חלב במחיר המפוקח ורק תנובה ממשיכה לייצרו. ליטר חלב 3% שבפיקוח עולה 5.94 שקלים – הרבה יותר ממחירו בעולם, והחברות לא ששות להציע אותו. בפועל, מרבית הצרכנים קונים כיום חלב ב-8-10 שקלים לליטר חלב "מועשר". באירופה, בה מחיר החלב אינו בפיקוח, מחיר ליטר חלב הוא 1.1 אירו בממוצע – 4.4 שקלים.
בתנובה מסבירים בשנים האחרונות, כי מיעוט ימי העבודה שבחול המועד וימי החג השני מביא לייצור מופחת, שלא מספק את רמת הביקוש שאחרי החג. אלא שכיום החברות יודעות לייצר חלב עם תוקף של כחודש ימים, כך שלו החברה הייתה מאוד רוצה היא יכלה להיערך לביקוש הצפוי לגמרי ולענות על הביקוש הרגיל שאחרי החג.
אבל לצרכנים יש כמובן חלופה – הם יכולים לקנות חלב דל לקטוז, מועשר ומפונפן במחיר כמעט כפול, אז למה להתאמץ? המחלבות צודקות, כמובן. המנגנון הקיים לא מאפשר למשרד הכלכלה שלא לאשר התייקרויות של "מחיר המטרה" של החלב. מדובר במחיר בו המחלבות משלמות ליצרני החלב, שהם עצמם חלק מהמנגנון הקובע את המחיר הזה. אלא שמשרד הכלכלה לא שש לאשר התייקרויות של המחיר המפוקח לצרכן, וכך הרווחיות של המחלבות ממכירת חלב בפיקוח נשחקת.
אז מה הפתרון? כל רגולטור יודע – לסגור את המועצות הכושלות, לבטל את מנגנוני הפיקוח הלא יעיל, לפתוח את השוק לייבוא מתחרה, לבטל את מכסות החלב ולאפשר לשוק להתקיים מבלי שהרגולטורים יחגגו עלינו. אבל לשם כך דרושים שרים נחושים שיעזו לצעוק שהמלך עירום, שהשיטה כושלת ומכשילה.
יש כיום כ-400 רפתות וברור שישראל צריכה את הרפתנים האלה ולכן ראוי שהיא גם תשלם להם, כפי שעושים באירופה. זה נכון וצודק לסבסד רפתות ורפתנים, להקצות להם אמצעי ייצור ולהקל עליהם במיסוי, כדי לאפשר להם להתחרות בשוק הייבוא. אבל זה לא נכון ולא צודק שכל אזרחי ישראל ישלמו לקיום מנגנון אנכרוניסטי שההיסטוריה הוכיחה את כישלונו הצורב.