ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות חבר הכנסת דוד ביטן, מקדמת תיקון צרכני משמעותי שלפיו תקופת שמירת נתוני האשראי השליליים של אזרחים תקוצר משלוש שנים לשנה אחת בלבד.
המהלך נועד להעניק "הזדמנות שנייה" מהירה יותר ללווים שנקלעו לקשיים תזרימיים זמניים, כמו צ'ק שחזר או הוראת קבע שלא כובדה, ולצמצם מצבים שבהם חסימה פיננסית מתמשכת פוגעת ביכולת לקבל אשראי, משכנתאות וכרטיסי אשראי.
בריאיון לתוכנית "פותחים שוק" התייחס רמי קוסטוקובסקי, מייסד ומנכ"ל חברת קרדיט קלין, למהלך ואמר כי מדובר במהלך "נכון וחשוב". לדבריו, בשנים האחרונות ובמיוחד מאז משבר הקורונה והשלכות אירועי 7 באוקטובר – יותר אנשים נפגעים מאירועים נקודתיים המשפיעים באופן חריף על דירוג האשראי שלהם.
צפו בקטע:
קוסטוקובסקי הסביר כי כיום גם אירוע חד-פעמי, כמו חודש חלש בעסק או פיטורים זמניים, עלול להוביל לרישום שלילי שימנע קבלת אשראי למשך שלוש שנים: “צ'ק אחד שחזר או הוראת קבע שלא כובדה יכולים לחסום אדם ממשכנתא, אשראי לרכב וכל שירות פיננסי בסיסי לתקופה ארוכה וזה לא מידתי".
עם זאת, הוא הדגיש כי התיקון אינו מוחק את ההיסטוריה הפיננסית, אלא מקצר את פרק הזמן שבו ההשלכות נשמרות, תוך הבחנה בין מי שמתמודד עם קושי נקודתי לבין מי שמנהל התנהלות פיננסית בעייתית באופן קבוע. לדבריו, מי שיחזור להתנהלות תקינה יוכל "לפתוח דף חדש" בתוך שנה.
בנוגע לעמדת המערכת הבנקאית ציין קוסטוקובסקי כי בתחילה עלו חששות מפני עלייה בסיכון ובעלות האשראי, אך להערכתו המהלך דווקא עשוי לשפר את ההכלה הפיננסית, בעיקר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, עצמאים ומשפחות שנפגעו ממשברים כלכליים וביטחוניים.
לדבריו, יש לקבוע גבול ברור שיאפשר תיקון מהיר למי שנפגע מאירוע נקודתי, מבלי לעודד התנהלות פיננסית לא אחראית. "המערכת צריכה להיות מידתית – לאפשר תיקון, אבל גם לשמור על אחריות".
בהמשך התייחס גם לרפורמה נוספת של רשות שוק ההון, האוסרת על חברות אשראי חוץ-בנקאיות להעניק תגמולים, טיסות או פרסים ליועצי משכנתאות המפנים אליהן לקוחות. לטענתו, מדובר בצעד מתבקש שנועד לצמצם ניגודי עניינים.
"יש יועצים שפועלים מול גופים חוץ-בנקאיים בגלל תגמולים, גם כשיש ללקוח אפשרות לקבל תנאים טובים יותר בבנק. זה פסול, וזה עלול לפגוע ישירות בצרכן", אמר. לדבריו, היועץ צריך לפעול אך ורק לטובת הלקוח, ללא תמריצים חיצוניים שמטים את שיקול הדעת.
קוסטוקובסקי סיכם כי אכיפה אפקטיבית היא תנאי הכרחי להצלחת הרפורמה, והביע תקווה כי שתי היוזמות – קיצור תקופת הדיווח השלילי והגברת השקיפות בתחום המשכנתאות יחזקו את האמון הציבורי במערכת הפיננסית בישראל.
