מחיר חוסר הוודאות במדעי החיים נחשף: ההשקעות הפרטיות בצניחה חופשית, המכשור הרפואי חוטף מכה כואבת, אבל ה-AI והביומד מנסים להשאיר את הראש מעל המים, כך על פי דוח מיוחד של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), רשות החדשנות ו-PwC Israel.
הנתונים הרשמיים, המתפרסמים לקראת כנס MIXiii Health-Tech.IL בירושלים, מציגים תמונה מדאיגה: אחרי התאוששות קלה בשנת 2024, ההשקעות בחברות מדעי החיים בישראל רשמו צניחה חדה של 40% בשנת 2025. בסך הכל הושקעו בענף כ-1.6 מיליארד דולר (למעלה מ-90% מתוכם בהשקעות פרטיות), נתון שמציב את ההשקעות הפרטיות ברמתן הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות.
2.7 מיליארד דולר הושקעו בביוטק הישראלי ב-2024: עלייה של 25%
לפי הדוח השנתי של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) ורשות החדשנות, בשיתוף PwC, ב-2024 נרשם גידול משמעותי במספר החברות החדשות שנוסדו בתחום מדעי החיים וה-Health-Tech, עם עלייה של 37% לעומת השנה הקודמת • בשנת 2024… pic.twitter.com/0cV5Vgoskv
— ערוץ 10 – ערוץ הכלכלה של ישראל (@tv10israel) March 4, 2025
מלבד הירידה בסכום הכולל, הדו"ח מציג מגמה מדאיגה של התכווצות בגודל העסקאות. הסכום הממוצע לעסקה ירד לפחות מ-10 מיליון דולר. עם זאת, המשבר אינו אחיד: בעוד שמגזר המכשור הרפואי ספג פגיעה קשה, מגזר הביומד (פיתוח תרופות) הציג יציבות יחסית. נקודת האור המרכזית בדוח, בדומה לשאר ענפי ההייטק, היא זינוק משמעותי בהשקעות בחברות המשלבות בינה מלאכותית (AI) בפיתוח תרופות וטכנולוגיות בריאות.
"ענף ההייטק הישראלי ממשיך לפעול באחת התקופות המורכבות והמאתגרות שידע", מסבירה קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI. לדבריה, לצד המציאות הביטחונית, גיוסי המילואים וחוסר הוודאות, החברות מתמודדות עם שחיקה ברווחיות בשל היחלשות הדולר: "בעוד שחלק ניכר מהכנסות החברות מתקבל בדולרים, מרבית ההוצאות, ובראשן שכר העובדים, משולמות בשקלים. מציאות זו פוגעת ביכולת של חברות להמשיך להשקיע בצמיחה ובגיוס עובדים".
לצד הנתונים הפיננסיים המורכבים, הדוח מזהיר מפני מגמה אסטרטגית מדאיגה: יזמים רבים בוחרים בשנים האחרונות להתאגד ולרשום את חברות הסטארט-אפ שלהם מחוץ לישראל. בתוך כך, ב-IATI מציינים כי הארגון מנהל מגעים רצופים מול משרד האוצר, רשות המסים ורשות החדשנות כדי לייצר רפורמות ותנאים שיעודדו את היזמים להישאר בארץ.
למרות חנק האשראי, יסודות התעשייה נותרו חזקים. מספר החברות הפעילות והיקף היצוא שומרים על יציבות, והעניין מצד משקיעים בינלאומיים בטכנולוגיה הישראלית נותר גבוה. לפי מנסחי הדוח, המפתח לחזרה לצמיחה בשנה הבאה יהיה תלוי בהשגת יציבות ביטחונית, הרחבת מקורות המימון הממשלתיים והעמקת שיתופי הפעולה הכלכליים מעבר לים.
