ברבעון השני של 2023 קרסו 3 בנקים בארה"ב, לאחר שחוו "ריצה על הבנקים" – פדיונות גבוהים בתוך זמן קצר. מדובר ב-15 שנים בלבד אחרי הקריסות הגדולות במסגרת משבר הסאב פריים ב-2008 – המשבר הגדול. מותר היה לצפות שהבנק המרכזי שם ויתר רשויות הפיקוח והרגולציה הפיקו את הלקחים ויידעו למנוע קריסות שכאלה, שלא מכוח עליון, אבל זה לא קרה.
בבנק ישראל אומרים, כי "אירועים אלו מוכיחים פעם נוספת את החשיבות של פיקוח יציבותי שמרני ואפקטיבי על גופים המקבלים פיקדונות ומעמידים מהם אשראי". האם זה אומר שלא היה פיקוח כזה בארה"ב? או שמא האירוע הזה מוכיח שוב את מוגבלותם של מוסדות הפיקוח. מכל מקום, בבנק ישראל מבטיחים, כי "הפיקוח על הבנקים למד את פרטי האירועים ואת התגובות הרגולטוריות להן בעולם ובחן אילו לקחים יכולים להיות רלוונטיים למערכת הישראלית. בכוונת הפיקוח על הבנקים ליישם את הלקחים שנלמדו".
בסקירת בנק ישראל הוא מפרט, כי שלושת הבנקים האמריקאים המדוברים הם Silicon Valley Bank (SVB), Signature Bank New-York (SBNY) ו-First Republic Bank (FRB). אלו נהנו עד לתחילת 2022 ממוניטין טוב, הצלחה פיננסית ומצמיחה מואצת וחריגה בהיקפי הפיקדונות ובמחירי מניותיהם. הצלחה שהושפעה, בין היתר, מהפריחה בשוק ההייטק והקריפטו בתקופה שלאחר מגפת הקורונה.
המגמה התהפכה החל מהרבעון השני של שנת 2022, כאשר החלה סדרה של העלאות ריבית חדות בארה"ב וכאשר חל מיתון משמעותי בסקטור הטכנולוגיה וירידות חדות בשוק הקריפטו. לקוחות משני הסקטורים האלה החלו למשוך את הפיקדונות שלהם והרווחיות של הבנקים החלה להישחק עקב העלאת הריבית על הפיקדונות מתוך ניסיון לשמר את הלקוחות.
מה עם סוכנויות הדירוג?
סוכנויות הדירוג ידועות בתנועותיהן העצלות. הן אמנם איימו על SVB בהורדת הדירוג, אך ככל הנראה זה רק החיש את קריסתו. הבנק פרסם ב-8 במרץ תכנית לחיזוק הנזילות, כדי להרגיע את השוק, אך השוק רק התעורר להבין שיש בעיה והגיב בגל פדיונות שהביא לקריסתו בתוך 48 שעות.
הקריסה של SVB הגבירה מאוד את הרגישות בכלל המערכת הפיננסית והשפיעה לרעה במיוחד על SBNY ועל FRB, שסומנו גם הם על ידי השוק כפגיעים. שני הבנקים חוו משיכות גדולות של פיקדונות, כך שחלפו עוד 48 שעות מקריסת הראשון ועד לקריסתו של SBNY.
בשלב זה הודיעו הרגולטורים שהם יבטיחו גם את הפיקדונות הלא מבוטחים בשני הבנקים שקרסו, יצאו בתכנית רחבה לאספקת נזילות למערכת הבנקאות ודאגו לכך שמספר בנקים גדולים יפקידו 30 מיליארדי דולרים ב-FRB וישדרו בכך אמון במצבו. קצב המשיכות מ-FRB אכן הואט לזמן מה, עד שנחשף בדוחות הרבעוניים שפורסמו בסוף אפריל ההיקף המסיבי של משיכת הפיקדונות בפועל ברבעון הראשון של 2023, דבר שערער מחדש את האמון בבנק והוביל לחידוש גל המשיכות המסיביות.
ב-1 במאי 2023 נרכש FRB על ידי ג'י פי מורגן צ'ייס בהתערבות הרגולטור, ונשיא ארה"ב הצהיר שגם המפקידים של בנק זה לא יפגעו.
בשנה שעברה ניתן היה לראות את הזהירות הרבה של הפד, כשמיהר להצהיר שיבטח גם כספים שאינם מבוטחים רשמית בבנקים. הוא עשה זאת מחשש ששלושת הבנקים יביאו לגל קריסות של בנקים נוספים וסביר להניח שבכך הוא אכן מנע הידבקות (Contingency הוא המונח הבנקאי לחשש הזה).
בישראל אין עדין ביטוח פיקדונות, כך שבאופן רשמי אם בנק קורס אין לרשויות חובה לפצות את בעלי הפיקדונות על אובדן כספם. אך בפועל לכולם ידוע שהממשלה כן תפצה את בעלי הפיקדונות, כפי שעשתה במשבר הבנקים בשנות ה-80 של המאה הקודמת וכפי שעשתה גם בקריסת הבנק למסחר בתחילת המילניום, כשהמדינה שילמה כ-600 מיליוני שקלים לבעלי הפיקדונות.
מעניין לציין שגם הכרזת הפד לפיה הוא יבטח את הפיקדונות של בעלי החשבונות, מעבר לביטוח הרשמי שלהם, עד כ-100 אלף דולר, לא הצליחה לעצור את גל הפדיונות – מה שמעלה שאלה סביב האפקטיביות של הביטוח הזה. הוא גם לא מנע את הפדיונות וגם הביא את הפד להכריז שהוא יבטח מעבר לביטוח הפיקדונות – מעין הודאה רשמית בכך שהביטוח הזה לא באמת מהווה תחליף לאחראיות הממשלה על הבנקים.
מה השתנה בבנק ישראל?
בבנק ישראל מציינים שהם, כאמור, הפיקו לקחים ובין הצעדים שמתוכננים על ידי הפיקוח על הבנקים הם מונים:
• שיפור כלי המעקב הפיקוחיים אחר התפתחות סיכון נזילות וסיכון ריבית
• הגברת מעורבות הפיקוח על מודלים שבנקים מפעילים במסגרת ניהול הסיכונים שלהם, ובחינת דרכים להגביל הסתמכות מופרזת על הנחות התנהגותיות
• בחינת תכניות החירום של מערכת הבנקאות למצבי קיצון בנזילות, בדגש על התמודדות עם משיכות בהיקפים גבוהים מאוד בזמן קצר מאד
• בחינה מחדש של הסדרי בנק בכשל והתשתית החוקית שתומכת בהסדרים אלה
תגובה אחת
המשבר כבר כאן. השלטון מחפה עליו על ידי גיבוי האוצר האמריקאי לבנקים – הלוואות תמורת אג"ח שבנקים מחויבים להחזיק בהם. פעולת הממשל היא סלקטיבית. לא נהנים ממנה בנקים קטנים והפריפריה, ומשלמים עליה ביוקר במיוחד בנקים העוסקים בביטקוין וקריפטו בכלל. הממשל לא יכול להרשות לעצמו שהקריפטו יוכיח עצמו כעת כאשר מעמדו של הדולר בעולם נחלש. נהוג לחשוב שהקריפטו ישאב אליו את כספי הבנקים ויגרום לקריסתם ואבדן השליטה בהון ובכלכלה שהתבססה על הבנקים.
לעניות דעתי, האיום אינו ממשי. טוב יהיה אם השפעת הבנקים תרד. הם אינם יעילים. הקריפטו הוא תפנית חיובית בכלכלה, והממשל יכול להשיג שליטה בדרכים חלופיות.
הגיע הזמן לחשוב מחדש על המערכת הפיננסית במקום להאכיל אותנו בלוקשים על המחזוריות הבלתי נמנעת כביכול של משברים כלכליים ועל פערי העושר הגדלים והולכים כאילו גזרה משמיים.