החל משנת 2023 התשלומים לביטוח הלאומי צפויים להיות גבוהים מהתקבולים, כך שחלק מהקצבאות שמעניק הביטוח הלאומי יקטין את הקרן ויעמיד בספק תשלומי פנסיה. כך עולה מדו"ח אקטוארי לסוף 2022 שמפרסם הביטוח הלאומי לבקשת שר העבודה והרווחה.
על פי התחזית, בשנת 2023 הביטוח הלאומי ישלם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד שקלים, כמו קצבאות נכות, קצבאות נכות עבודה, קצבאות לידה, אבטלה, ועוד; יתרת הקרן בסוף שנה זו תהיה כ-245 מיליארד שקלים. לשם כך, צפוי הביטוח הלאומי להיאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים אלה, הנאמדים במיליארדי שקלים, כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו. עוד עולה מהתחזית, כי בשנת 2036 – הקרן צפויה להתרוקן והביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו, לפי החוק.
בתחזית האקטוארית הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044 והיא הוקדמה כעת בשל העברת רפורמות בקצבאות הנכות והסיעוד, גידול האוכלוסייה והגידול בתוחלת החיים. התחזית אינה כוללת את הוצאות המלחמה שהן הוצאות מבוטחות, בדומה לכיסויים של חברות ביטוח מסחריות. בנוסף, התחזית אינה כוללת את התשלום שיינתן במסגרת החלטות ממשלה, וסיוע שאוצר המדינה צריך לשפות בו את הביטוח הלאומי.
ממשלות ישראל ממשיכות לדחות את הבעיה
על פי דוח האקטואר יחס התלות של האוכלוסייה המבוגרת צפוי לגדול מ-25.5% כיום ל-32.6% בשנת 2065; דהיינו, כשליש מהאוכלוסייה המבוגרת יזדקק לקצבאות זקנה וסיעוד, המשולמת לאדם שנזקק לעזרה בפעולות היום-יום (רחצה, אכילה וכדומה) ומותנית במבחן הכנסה. מקבלי קצבת סיעוד הם אנשים סיעודיים שההכנסה שלהם היא מתחת לרף הקבוע בחוק.
כזכור, עוד בטרם משבר הקורונה, הביטוח הלאומי העלה את הסוגייה הזו בפני הציבור והממשלה וביקש לדון בנושא. הביטוח הלאומי ביקש לבחון את הריבית שמשתנה באופן חד צדדי על ידי האוצר ולוודא את מיקסום הרווחים לטובת הציבור ללא שינוי חד צדדי. עוד ביקש המוסד החזר על מאות מיליארדי שקלים שנלקחו באופן שוטף מתשלום האזרחים עבור ביטוח עתידי לכיסוי גירעונות וללא מתן דין וחשבון ואישור הנדרש על פי חוק מהביטוח הלאומי. עניין זה מוזכר גם בדוח מבקר המדינה לשנת 2015.
השר בן צור: תוקם ועדה
שר העבודה והרווחה, יואב בן צור ביקש להקים ועדה משותפת של הביטוח הלאומי ומשרד האוצר, בה ידונו יעלו פתרונות כדי להבטיח את המשך עצמאות הביטוח הלאומי והבטחת המשך התשלומים לתושבי ישראל ששילמו ביטוח כל חייהם. בין הפתרונות שעלו בעבר לשיפור המצב האקטוארי הוא הצמדה מידתית והוגנת של גיל הפרישה לתוחלת החיים, השתתפות הממשלה בהפרשות בעלי פטור והנחות מתשלום ביטוח לאומי, החזר הכספים שנלקחו מהביטוח הלאומי לאוצר המדינה, העלאת מידתית של דמי הביטוח רק במצבים של גירעון מצטבר, ושמירת עודפי הביטוח הלאומי ללא העברתם לאוצר.
שר העבודה, יואב בן צור: "הנחתי את כל הגורמים הרלוונטיים לשבת יחד ולנסות להגיע לפתרונות ראויים וזאת במקביל לאמירה הברורה שקיזוז קצבאות לא יהיה תחת המשמרת שלי. אזרחים סיעודיים, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים וכדומה לא יפגעו".
