נכון שיש לבנק ישראל מספר סיבות טובות להוריד את הריבית שעולה לנו ביוקר, אך כפי שראינו עד כה, הוא כנראה יעדיף גם הפעם את הסיבות הלא פחות טובות שיש לו להותיר אותה על כנה.
המדד האחרון שפורסם ב-15 בחודש היה גבוה מאוד ביחס לציפיות ועמד על 0.8%. אם לא די בכך בחודשים המקבילים אשתקד המדדים היו נמוכים מאוד, כך שהמדדים הבאים שנמדדים ביחס אליהם צפויים להיות גבוהים במיוחד ולהביא את האינפלציה השנתית לפי שניים מטווח היעד הנמוך שקבע בנק ישראל – 2%.
כעיקרון, די לבנק ישראל בסיבה הזו לבדה כדי שלא להוריד את הריבית. אבל יש לו עוד כמה: לכאורה לא נרשמת ירידה בביקושים, מה שמאפשר לחברות המזון, ולא רק להן, להמשיך להעלות מחירים. יש גם התאוששות במכירת דירות.
ומצד שני, השוק לא מראה סימנים של כריעה תחת נטל הריבית: אין עלייה באבטלה ואין גל של פשיטות רגל, או זינוק בחובות הבעייתיים. ולא פחות חשוב מכל אלה – הריבית בארה"ב לא הורדה והבנק ישראל לא ירצה לפתוח פער ריביות גדול יותר בין ארה"ב לישראל, שם הריבית עומדת כעת על 5%-5.25%.
חשוב להימנע מסטגפלציה
אבל יש לבנק ישראל גם לא מעט סיבות להוריד את הריבית, והן לא פחות כבדות משקל; למרות שהבנו מדרכו עד כה שהוא לא ייתן להן משקל מכריע. הסיבה המרכזית לכך שנכון שבנק ישראל יוריד את הריבית, היא שלמרות הריבית הגבוהה, מתחילת השנה היקף החוב של משקי הבית והחברות גדל בקצב שנתי של 4% ויותר.
גידול שכזה בסביבת ריבית שכזו אינו נובע מרצון לקנות, אלא מצורך לשרוד. עסקים רבים נפגעו במלחמה וההכנסה הפנויה של משקי הבית הצטמצמה, בעקבות התייקרות ההלוואות.
לשיעור ניכר מהאוכלוסייה יש משכנתה, הלוואת רכב והלוואות צרכניות – כל אלה התייקרו במאות שקלים בחודש. סיבה מדאיגה נוספת שמצדיקה הורדת ריבית היא הוצאות המימון של חברות הבנייה. העיכובים בבנייה אינם נובעים מתפקוד נמוך שלהן, אלא ממחסור בעובדים שנוצר בשל המלחמה.
הבנקים לא שמחים להגדיל להן את החוב, אבל אין להם שום ברירה אחרת: הם מוכרות פחות והצורך שלהן במימון גדל. לא בטוח שהן יוכלו למכור את הדירות במחיר עליו הבנקים והן בנו, כי כמות הכסף של הציבור מצטמצמת בינתיים, בעיקר בגלל הריבית על המשכנתאות. הסיכון הזה לא קטן יותר מהסיכון שבאי יציבות שיוצרת האינפלציה.
ובכלל, ברור שהגידול בביקושים בשוק אינו נובע מבולמוס הקניות של הציבור, אלא מהעובדה שמתחילת השנה, או נכון יותר מפרוץ המלחמה, שיעור הישראלים שנמצאים בארץ הוא גבוה מאוד, כמעט כמו בקורונה. ולמרות זאת יש ירידה במכירת מכוניות ומוצרי יוקרה, מה שמצביע על כך שאם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה במשק לא צומח, אנחנו עלולים להגיע למצב חמור של סטגפלציה (מצב חמור בכלכלה לפיו האינפלציה גבוהה, אך גם האבטלה, לצד צמיחה נמוכה), שכדאי שבנק ישראל ימנע.
זה נכון שהורדת הריבית עשויה להביא גם להיחלשות השקל, כי הריבית על הדולר תהיה הרבה יותר אטרקטיבית. אבל יש בכך יתרון ליצואנים, שגם הוא חשוב בסביבה של צמיחה נמוכה. וכמובן שגם הממשלה שמגדילה את החוב שלה בגלל המלחמה, תשמח מאוד שהריבית תרד והחוב שלה יוזל.
כצפוי: הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית על כנה – 5.25%-5.5%
