הדולר ממשיך להיחלש מול השקל ונסחר הבוקר (שלישי) במסחר הרציף ב-3.68 שקלים. החלטת הנגיד אתמול להותיר את הריבית על כנה, 4.5%, מחזקת את השקל מול המטבעות המובילים ולמעשה מייקרת את הסחורה הישראלית לרוכשים זרים ומכבידה על הצמיחה.
מחר יתפרסמו נתוני האינפלציה בארה"ב, שככל הנראה יצביעו על קצב שנתי של 3.4%, נתון שיחד עם נתוני התעסוקה החזקים, יעלה את הסיכוי לכך שגם הפד יותיר את הריבית שם על כנה בסוף החודש.
ההערכות בישראל לפני החלטת הריבית האחרונה היו שבסבירות של 50-55 אחוזים נגיד הבנק יוריד את הריבית. בסיס ההערכה הזו לא השתנה – אכן השיקולים שעמדו בפני הוועדה המוניטרית להורדת הריבית היו די שקולים לסיבות להותיר אותה על כנה. מחד, הורדת הריבית הייתה מחלישה את השקל ומעודדת השקעות, בשל הריבית הנמוכה יותר וכך הייתה מעודדת צמיחה בכלל.
מאידך גיסא, הורדת הריבית הייתה מעודדת גם את הממשלה להמשיך במדיניות הגדלת הגירעון על חשבון קיצוצים מינוריים מדי שביצעה. הורדת הריבית הייתה גם עומדת בסתירה למדיניות השמרנית של הפד, שיש לו יותר סיבות לחשוש מהתפרצות אינפלציונית שם.
אלא שאצלנו החשש מהתפרצות אינפלציונית הוא בעיקר ממהלכים ממשלתיים ועולמיים. הממשלה היא זו שמייקרת את השירותים ואילו רמת התחרות בישראל משתפרת בתחומים רבים. דווקא בנק ישראל הוא זה שמתקשה לייצר תחרות הנדרשת בשירותי הבנקאות. גורם נוסף שעלול להשפיע על האינפלציה הוא מחירי הנפט, שגם אותם לא ניתן לרסן באמצעות ריבית גבוהה.
המלחמה שימשה נימוק מרכזי בהחלטת בנק ישראל שלא להוריד את הריבית, אך היא יכולה הייתה לשמש נימוק טוב להורדתה. יחס החוב תוצר של ישראל עשוי להצטמצם בעיקר על ידי הגדלת התוצר וכאמור, הורדת הריבית עשויה הייתה לתרום לכך רבות.
