היום (רביעי) בשעה שמונה בערב, שעון ישראל, הבנק המרכזי בארה"ב (ה"פד") יפרסם את החלטת הריבית, שלפי ציפיות השוק תישאר על כנה – 5.25%-5.5% בשנה. הריבית בארה"ב לא תרד ולא רק בגלל האינפלציה, שברור שהיא כבר לא איום גדול, למרות שהיא גבוהה מהיעד השאפתני של הפד, שהוא נמוך יותר מהיעד בארץ – 2%.
האמריקאים הם הקצה השני של היפנים בכל הקשור בתיאבון האשראי. היפנים שקולים, מדודים, זהירים ואפילו פחדנים בכל הקשור לנטילת הלוואות ומינוף; האמריקאים לוקחים כל מה שנותנים להם. לכן ביפן גם ריבית שלילית לא מעוררת תיאבון גדול ביפן, שהעלתה את הריבית לעשירית האחוז וחוללה פאניקה בקרב הלקוחות שם. אבל בארה"ב, שאנחנו אגב די דומים להתנהגות הצרכנית שלה, הורדת ריבית היא קריאה ללקוחות לרוץ לשווקים.
אז כל הורה יודע לאיזה ילד אפשר להגיד "בחר לך מה שאתה רוצה בחנות" ולאיזה ילד אסור להגיד דבר כזה, והפד מכיר את הילד שלו. ועוד דבר יודעים בפד: גם הממשל שם מתנהג כמו יתר "הילדים" וריבית נמוכה מאותתת לו לבזבז יותר. וכפי שראינו במהלך הקורונה, הממשל שם, איך נומר בזהירות – פזרן. במרץ 2020 הפד נלחץ ממשבר הקורונה, ובצדק, וחרג מהתנהלותו הרגילה כשהוביל את העולם כולו לסביבת ריביות יפנית של רבע אחוז.
הממשל זינק על המציאה והחל לחלק כסף לאזרחים – מענק לכל אזרח, בלי להתבלבל. האזרחים הבינו שכסף זו לא הבעיה ופשטו על הבנקים ולקחו כל מה שנתנו להם. מה הם עשו עם הכסף? קנו דירות והשקיעו בבורסה, כי בתי קולנוע, ביגוד ונופשים היו פחות רלבנטיים לתקופה. בארץ חיקינו את ההתנהגות הזו – גם הממשלה וגם האזרחים. הממשלה כאן הייתה קצת יותר זהירה מארה"ב, אבל האזרחים פה קנו דירות והגדילו פוזיציות בשוקי ההון. מחירי הנכסים האמירו.
במהלך הקורונה פניתי לפרופסורים לכלכלה בארה"ב ובישראל בניסיון לפתור את תעלומת הריבית: למה מחלקים כסף בחינם, הציבור מחזיק בהרבה יותר כסף והאינפלציה לא עולה? זה היה מנוגד לכל מה שידוע בכלכלה – המדדים היו אמורים לזנק. זה לא נכון לומר בהקשר זה שהכלכלה אינה מדע מדויק, מכיוון שהקורונה יצרה מצב בשוק שלא היה ידוע קודם לכן – הייתה אבטלה המונית, אבל לא ממש אבטלה; הציבור יצא לקניות, אבל החנויות היו סגורות (קנה נכסים במקום סחורות ושירותים); הממשלות הגדילו את ההוצאות, אבל בעיקר חד-פעמיות… וכל החגיגה הזו מומנה מהרבה הדפסות כספים.
בטווח הארוך יש איזון בין עליית המדד לבין מחיר הכסף, הריבית. לכן עכשיו ארצות הברית משלמת את הריבית שקיזזה באופן מלאכותי במשך מספר שנים. אז כבר אין ממש אינפלציה עכשיו, אבל הורדת ריבית עלולה להביא שוק לגל עליות של מחירי הנכסים – הדירות והמניות. בשוקי ההון מייחלים לכך, אבל מי שרואה מעבר לאינטרס המיידי מבין שהפד צודק, שהוא לא באמת צריך להוריד את הריבית.
