אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק של שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת, שנועדה להילחם בעליית המחירים בשעת חירום. לפי ההצעה בעת הכרזה על מצב חירום יוכל השר להכריז על הקפאת מחרים של מוצרי מזון ל-30 ימים.
השר יוכל להאריך את התקופה ב-30 ימים נוספים בכל פעם. לאחר ההכרזה, הממונה על הרשות להגנת הצרכן וראש אגף התקציבים באוצר יורו על רשימת המוצרים והשירותים עליהם תחול ההכרזה. עוסקים שיעלו מחירים בתקופת ההכרזה יחשבו למפירי החוק להגנת הצרכן. במקרה כזה יוכל הממונה על הרשות להגנת הצרכן להוציא צו להפסקת ההפרה ולקנוס את המפר. באשר למנגנון לקביעת גובה הקנס, הוחלט בוועדת הכלכלה כי הוא ייקבע בעת הכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.
יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן התייחס לקביעת רשימת המוצרים עליהם תחול ההכרזה ואמר כי זו צריכה להיות החלטה מקצועית. בנוסף, נקבע כי ההצעה לא תחול במקרים בהם יש הסכם קודם בין הצדדים, או במקרים בהם ההצעה נובעת מהתייקרות חומרי הגלם, או תנודתיות עונתית של מחירי פירות וירקות. בנוסף הוצע כי הממונה על הרשות להגנת הצרכן, בהתייעצות עם ועדת המחירים, יקבע אמות מידה ל"עלייה חריגה" במחירים.
הוועדה אישרה את ההצעה פה אחד, כולל יושב הראש דוד ביטן, ח"כ שלום דנינו וח"כ עופר כסיף.
רפרנט הכלכלה באוצר, עמית גולדמן, ביקש כי שר הכלכלה יתייעץ עם שר האוצר על עצם הכרזת המצב המיוחד שאמור לעצור את עליית המחירים. היו"ר ביטן דחה את ההצעה בתוקף, ואמר כי הסכים למעורבות של האוצר בקביעת רשימת המוצרים, אבל לא יאפשר התייעצות עם שר האוצר שיכולה לעצור את התהליך. היועצת המשפטית של איגוד לשכות המסחר, עו"ד מירב ולדמן, הציעה לפרסם את הרשימה להערות הציבור, והיו"ר ביטן דחה גם את ההצעה הזו בדרישה שההליך יהיה מהיר ככל הניתן.
הכלכלן והפרשן הכלכלי ד"ר אמציה סמקאי, הגיב להצעת החוק: "סביר שהנזק מההצעה הזו יגבר על התועלת. יש חשיבות למנגנון המחירים כמווסת של ביקוש והיצע, הוויסות הזה חשוב בעיקר בשעת חירום. כך למשל, בתחילת הקורונה הביקוש למסכות זינק ואיתו המחירים. מה שהיווה קטליזטור למאות יזמים שייבאו את המוצר וכך ההיצע התרחב בהתאם לשוק והמחירים ירדו באופן דרסטי. יש תחומים בודדים שניתן לומר שיש ניצול של מצב החירום בצורה "לא הוגנת", אבל בעיקרון חשוב מאוד לשמור על מנגנון המחירים בשוק".
