הסוכנות האמריקאית מאיצה את ההכנות להקמת בסיס באזור הקוטב הדרומי ולהחזרת אסטרונאוטים אל פני הירח • משימת ארטמיס 3, המתוכננת לקיץ הבא, תכלול תרגולי עגינה במסלול סביב כדור הארץ, לקראת ניסיון נחיתה מאוישת
נאס"א מאיצה את ההכנות להקמת בסיס על הירח ולהחזרת אסטרונאוטים אל פניו, שעשויה להתרחש כבר ב-2028. הסוכנות האמריקאית פועלת לקדם את התוכנית בקצב מהיר יותר, על רקע התחרות מול סין והעיכובים שנרשמו בשנים האחרונות.
מנהל נאס"א, ג'ארד אייזקמן, אמר ביום שישי האחרון במסיבת עיתונאים במרכז החלל קנדי כי משימת ארטמיס 3 עדיין מתוכננת לקיץ הבא. במסגרתה ארבעה אסטרונאוטים יבלו כשבועיים במסלול סביב כדור הארץ ויתרגלו עגינה עם נחתות הירח שפיתחו SpaceX של אילון מאסק ו-Blue Origin של ג'ף בזוס. המשימה לא תכלול הפעם טיסה לירח עצמו.
סוכנות החלל האמריקאית נאס"א | צילום: שאטרסטוק
היעד המרכזי הוא משימת ארטמיס 4, המתוכננת ל-2028 ואמורה להחזיר אסטרונאוטים אל פני הירח לראשונה מאז עידן אפולו. עד אז, נאס"א כבר השלימה את משימת ארטמיס 2, שבה ארבעה אסטרונאוטים טסו סביב הירח לאחר הפסקה של יותר מחצי מאה.
בנאס"א עדיין לא החליטו אם לבחור ב-SpaceX (SPCX) או ב-Blue Origin לפיתוח הנחתת שתשמש את האסטרונאוטים במשימת ארטמיס 4. לפי גורמים בסוכנות, ההחלטה תידחה ככל האפשר כדי לשמור על גמישות בבחירת הספקית.
אייזקמן אמר כי העיכובים בשנים האחרונות הפכו את המרוץ האמריקאי לחזרה לירח לצמוד מהנדרש. הפעם היריבה המרכזית של ארה"ב היא סין, בניגוד לתקופת תוכנית אפולו, שבה התחרתה וושינגטון מול ברית המועצות.
בלו אוריג'ין | צילום: שאטרסטוק
כעת מנסה נאס"א לקצר תהליכים ולהסיר חסמים בירוקרטיים שמעכבים את התקדמות התוכנית. במקביל, SpaceX, Blue Origin וחברות נוספות מגבירות את קצב העבודה כדי לעמוד ביעדים, בעוד נאס"א פועלת להרחבת כוח האדם שלה.
אייזקמן מבקש להחזיר את הסוכנות לגישת העבודה שאפיינה את תוכנית אפולו בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70. בתקופה זו טסו 24 אסטרונאוטים לירח, ו-12 מהם נחתו על פניו. לדבריו, האצת הפעילות אינה דורשת שיטות ניהול חדשניות, אלא שימוש בניסיון ההיסטורי של נאס"א. הוא הזכיר כי בתוך תשעה חודשים בלבד עברה הסוכנות ממשימת אפולו 7, ששבה לכדור הארץ, למשימת אפולו 11, שבמסגרתה נחתו בני אדם על הירח.
תרגול העגינה של ארטמיס 3 מתוכנן לקיץ הבא ויחייב שלושה שיגורים בפרק זמן קצר מקייפ קנוורל. ארבעת אנשי הצוות, שלושה אמריקאים ואיטלקי אחד, ימריאו בחללית אוריון (ORNP) של נאס"א ויתרגלו חיבור לשתי הנחתות: תחילה לנחתת של Blue Origin, בגובה של כ-435 ק"מ מעל כדור הארץ, ולאחר מכן לחללית Starship של SpaceX, במסלול נמוך יותר.
חלליות חלל של SpaceX בעמדת שיגור בבסיס הכוכבים בוקה צ'יקה | צילום: שאטרסטוק
במקביל, נאס"א מתכננת להתחיל לקדם את הקמת בסיס הירח באזור הקוטב הדרומי, והמשימה הראשונה במסגרת התוכנית צפויה לצאת לדרך עד סוף השנה. חברה מפיטסבורג, שניסיון הנחיתה שלה על הירח נכשל ב-2024, נערכת לניסיון נוסף באזור, שבמסגרתו יישלחו רכב שטח וציוד לניסויים מדעיים. בהמשך מתוכננים שיגורים נוספים של נחתות, רכבי שטח וחלליות, במטרה להכין את התשתית לקראת הגעת האסטרונאוטים. לפי דיווח ב-AP, ייתכן שרכב שישמש את הצוותים על הירח כבר ימתין להם במקום כשיגיעו.
כחלק מהמאמץ לקצר את לוחות הזמנים ולהפחית סיכונים, נאס"א מתכננת להשתמש בנחיתות הראשונות בחליפות חלל קלות ופשוטות יותר. חליפות מתקדמות יותר, שמפתחת Axiom Space עבור שהייה ממושכת על הירח, עדיין נמצאות בפיתוח. החברה צפויה לבחון את החליפות המיועדות למשימות קצרות בתחנת החלל הבינלאומית בשנה הבאה.
האסטרונאוט פרנק רוביו, שאמור להשתתף במשימת ארטמיס 3, הדגיש כי האתגר המרכזי אינו רק להנחית צוותים על הירח ולהחזירם לכדור הארץ, אלא ליצור בו נוכחות ארוכת טווח.
מגיב/ה בתור אורח/ת