הקשר ההדוק בין ישראל לארצות הברית מקבל משמעות כלכלית דרמטית בשנת 2024, כאשר המשקיעים האמריקאים מתגלים כעמוד התווך של המשק הישראלי בתקופת משבר – כך עולה מדוח העסקאות השנתי של פאהן קנה Grant Thornton ישראל שפורסם הבוקר. לפי הדוח, המשקיעים האמריקאים היו מעורבים ב-88% מכלל ההשקעות במשק הישראלי, עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר.
דוח העסקאות השנתי, המנתח את שוק העסקאות הישראלי מינואר 2024 ועד סוף דצמבר, מצביע על תמונה מורכבת במיוחד: בעוד שהמשקיעים האמריקאים ממשיכים להביע אמון במשק הישראלי גם בתקופת משבר, המשקיעים הישראלים עצמם מעדיפים להפנות את השקעותיהם לחו"ל בשיעור חסר תקדים של 70% מכלל השקעותיהם – עלייה בהשוואה ל-66% בשנת 2023 ו-63% בשנת 2022.
המחקר מתמקד בעסקאות שהיקפן נע בין 5 מיליון דולר למיליארד דולר, כאשר לפחות אחד הצדדים המעורבים – בין אם כרוכש, מוכר או כחברת מטרה – הינו ישות ישראלית. הניתוח מקיף את כל סוגי העסקאות בשוק, החל מעסקאות מיזוגים ורכישות המהוות רכישת שליטה של מעל 50%, ועד לעסקאות השקעה בהן נרכש חלק מהחברה – כאשר כל העסקאות הנכללות בדוח הן כאלו שהושלמו בפועל.
"הנתונים משקפים תלות הולכת וגוברת של המשק הישראלי בהון האמריקאי", אומר רו"ח שלומי ברטוב, מנכ"ל פאהן קנה יועצים, "והמשך הזרמת הון משמעותי לישראל על-ידי המשקיעים האמריקאים מייצב את השוק בתקופה מאתגרת במיוחד".
נתוני הדוח מצביעים על מגמה מדאיגה בכל הנוגע למיקומה של ישראל בזירה הבינלאומית. המדינה, שדורגה במקום ה-12 בשנת 2022 בטבלת מדינות ה-OECD מבחינת היקף העסקאות, ירדה למקום ה-14 בשנת 2023 והמשיכה להידרדר למקום ה-15 בשנת 2024. הנסיגה במיקומה של ישראל משקפת לא רק את הירידה בהיקף העסקאות המקומי, אלא גם את התחזקותן של מדינות מתחרות בזירה הגלובלית.
המשקיעים האמריקאים, שהובילו את טבלת המשקיעים הזרים עם 138 עסקאות בהיקף של 5.8 מיליארד דולר, נותרו הכוח המניע המרכזי בשוק העסקאות הישראלי. אחריהם ניצבים המשקיעים הבריטים עם 24 עסקאות בהיקף של 1.2 מיליארד דולר. הבאים הם גרמניה, סינגפור, שווייץ ויפן – שהיו מעורבות ב-10 עסקאות ומעלה כל אחת, עם היקפים ממוצעים של כ-650 מיליון דולר. 63% מהכספים המוזרמים לשוק העסקאות הפרטי בישראל מקורם בעסקאות שבהן לא מעורבים משקיעים ישראלים – נתון המדגיש את התלות הגוברת של המשק המקומי בהון זר.
הניתוח של דפוסי ההשקעה הישראליים מראה כי ארצות הברית מושכת את החלק הארי של ההשקעות הישראליות בחו"ל, עם 44% מכלל ההשקעות. אחריה ניצבות סינגפור עם 5.6% מההשקעות ושוודיה עם 3.8%. דפוס זה מצביע על העדפה ברורה של המשקיעים הישראלים לשווקים מפותחים ויציבים, במיוחד בתקופות של אי-ודאות גיאופוליטית. במקביל, הדוח מצביע על שינוי מהותי בהיקף ההשקעות הזרות בישראל: בעוד שהמשקיעים האמריקאים שומרים על רמת מעורבות גבוהה, משקיעים ממדינות אחרות הפחיתו את היקף פעילותם בשוק הישראלי. הירידה בולטת במיוחד בקרב משקיעים אירופאים, שהיקף השקעותיהם בישראל הצטמצם משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.
"המשק הישראלי נמצא בנקודת מפנה משמעותית", מדגיש ברטוב, "התלות הגוברת בהון האמריקאי, לצד הנטייה של משקיעים ישראלים להשקיע בחו"ל, מעלה שאלות מהותיות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית. מצד אחד, הקשר החזק עם ארצות הברית מספק עוגן יציב בתקופות של אי-ודאות. מצד שני, ריכוזיות גבוהה מדי של מקורות המימון עלולה להוות סיכון בפני עצמו".
הדוח מצביע גם על השפעות ארוכות-טווח של מגמות אלו על המשק הישראלי. בין היתר, נראה כי הירידה במיקום ישראל בדירוג ה-OECD משקפת לא רק שינויים בהיקפי ההשקעות, אלא גם שינוי תפיסתי עמוק יותר בקרב המשקיעים הגלובליים לגבי מעמדה של ישראל כיעד השקעה אטרקטיבי. "ההתפתחויות בשוק העסקאות הישראלי בשנת 2024 מחדדות את החשיבות של גיוון מקורות ההשקעה ושמירה על איזון בריא בין הון מקומי להון זר", אומר ברטוב, ומוסיף: "אמנם היחסים החזקים עם ארצות הברית הם נכס אסטרטגי חשוב, אך חיוני לפעול להרחבת מעגל המשקיעים ולחיזוק האטרקטיביות של השוק המקומי גם עבור משקיעים ישראלים".
למרות האתגרים, השוק הישראלי ממשיך למשוך השקעות משמעותיות, עם היקף עסקאות כולל של 17.2 מיליארד דולר ב-2024. "בסופו של דבר, היכולת של המשק הישראלי לשמר את מעמדו כמוקד משיכה להשקעות תלויה במספר גורמים", מסכם ברטוב, "חיזוק היציבות הרגולטורית, שיפור הוודאות העסקית והמשך טיפוח היתרונות התחרותיים של ישראל בתחומי החדשנות והטכנולוגיה – כל אלה יהיו קריטיים להמשך צמיחת המשק ולשימור מעמדה של ישראל כיעד אטרקטיבי להשקעות בזירה הבינלאומית".
