החברה הציבורית שותפות רותם אנרגיה מחצבים (רא״מ), מדווחת הבוקר בבורסה בת״א את הדוחות השנתיים המלאים לשנת 2024. היתרה של החברה עומדת על 8.183 מיליון דולר בדומה לסוף 2023 שעמדה על 8.189 מיליון דולר.
במכתב לשותפים ולמשקיעים מבהיר מנכ״ל החברה, ג׳אק סבג, כי במהלך הרבעון האחרון של שנת 2024 הוסרו חסמים וחלו התפתחויות חיוביות המאפשרות את קידום המיזם ״פרויקט רא"מ, שהתקדמותו תלויה מאוד במשרדי ממשלה ופקידי ציבור, הצליח להתקדם באופן מרשים חרף האתגרים השונים״ כתב סבג והוסיף כי ״לאחר מסע ארוך מול הבירוקרטיה הישראלית הצלחנו להסיר את כל החסמים שמנעו מרמ"י לחתום על הסכמי הרשאה לתכנון לטובת הפרויקט. ודיווחנו בדצמבר 2024 כי הסכמי הרשאה לתכנון נחתמו באופן סופי, מה שסולל את הדרך להגשת תוכניות הפרויקט (שכוללות תסקיר השפעה על הסביבה, תב"ע וכו') למינהל התכנון לצורכי בדיקה ואישורים.
״ההנחיות להכנת תסקיר השפעה על הסביבה, שנכתבו ע"י המשרד להגנת הסביבה, היו חסרות תקדים בהיקפן. אני שמח לבשר כי לאחר מספר שנים של עבודה מאומצת שכללה, בין היתר, התקשרות עם מעל 10 יועצים מומחים, התסקיר הושלם במלואו ומוכן להגשה. תוצאות התסקיר מרשימות ומלמדות שפרויקט רא"מ ייטיב עם הסביבה באופן משמעותי ויעזור למדינת ישראל בהתמודדות עם פליטות מזהמים ופחמן דו חמצני.
״השותפות הגישה לרשות החשמל בקשה לרישיון מותנה לייצור חשמל. הבקשה הוגשה לאחר שרא"מ עמדה בכל התנאים המקדמיים, הכוללים סקר היתכנות, סקר חיבור, תכנון תוואי ועוד.
״ב- 30.12.2024 דיווחנו על הסכם שחתמנו לשיתוף פעולה להקמת מתקן לאגירת אנרגיה עם חברת איי-סטוראג' בע"מ. בין תחנת הכוח שמתוכננת בפרויקט רא"מ (בהיקף של 50 מגה-וואט) לבין מתקן אגירה צפויה סינרגיה גבוהה.
״שילוב האפר בתעשיית הבטון: האפר שמסיים את התהליך ההנדסי הוא תוצר לוואי שאין בו שימוש. לאחר סדרת ניסויים עם מכון התקנים ומומחה מהתחום, נעשתה פריצת דרך בנוגע לשימוש בו. האפר נמצא מתאים לתעשיות הבטון (כתחליף חלקי למלט). בהתאם לכך
חתמה השותפות מזכר הבנות עם חברת תעשיות רדימיקס בע"מ.
״הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל): השותפות דיווחה בחודש שעבר כי הגישה בקשה לקידום הפרויקט בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל). הבקשה הוגשה ע"י רא"מ בעקבות פגישה שהתקיימה במשרד הפנים בה השתתפו נציגי מוסדות מדינה רלבנטיים, בסופה החליט שר הפנים (בהסתמך על עמדת משרד האנרגיה) להכיר בפרויקט רא"מ כ"תשתית לאומית" (כמשמעותה בחוק התכנון והבניה) ובהתאם להעבירו לטיפול בות"ל״.
