בנק ישראל פרסם מסמך איפיון ראשוני למערכת השקל הדיגיטלי – מטבע דיגיטלי שיונפק על ידי הבנק המרכזי ויוכל לשמש כאמצעי תשלום נגיש לציבור הרחב. מדובר בהתחייבות כספית של הבנק המרכזי, בדומה למזומן.
השקל הדיגיטלי יהיה אמצעי תשלום – כמו מזומן, אבל בצורה דיגיטלית. הוא לא יהיה מטבע קריפטוגרפי כמו ביטקוין, אלא כסף ממשלתי שיתקיים רק בצורה דיגיטלית.
המערכת תאפשר שימוש גם במצבים שבהם אין חיבור לאינטרנט, באמצעות פתרונות טכנולוגיים שיאפשרו העברה של ערך ישירות בין שני מכשירים. עם חזרת החיבור, המידע יעודכן מול המערכת המרכזית.
השקל הדיגיטלי לא יישא עמלות למשתמשי הקצה עבור פעולות רגילות. המערכת תאפשר גם תשלומים בין אנשים, גם בבתי עסק, וגם מול מוסדות ציבור. היא תתמוך בתשלומים בקופה, באינטרנט, ובשירותים מבוססי טלפונים חכמים.
המערכת תוגדר כתשתית לאומית קריטית, ותעמוד בתקני אבטחה מקובלים, לרבות ISO 27001. ישולבו מנגנונים לניהול סיכונים, פיקוח פנימי וחיצוני, ואימות משתמשים על פי רגולציה.
מודל ההפצה המתוכנן מבדיל בין שלושה רכיבים: הבנק המרכזי (שמנפיק את המטבע), גורם תפעולי (שיכול להיות חיצוני או פנימי לבנק), והמשתתפים (גופים פיננסיים שיתקשרו עם הציבור). כל גורם יישא באחריות שונה במסגרת הפעלת המערכת.
בנק ישראל בוחן את האפשרות להצמיד לשקל הדיגיטלי ריבית. המשמעות היא שכסף דיגיטלי יכול לשאת תשואה או קנס, לפי החלטות המדיניות של הבנק. עם זאת, סוגיה זו עדיין נבחנת ואינה סופית.
המערכת תתוכנן כך שתאפשר שילוב עם מערכות תשלום קיימות בישראל ובעולם. היא גם תאפשר שירותים כמו זיהוי לקוחות, ניטור הונאות, הפעלת מגבלות על שימוש, ונעילה של ארנקים לפי צורך.
לפי התכנון, במערכת יוגדרו רמות פרטיות שונות. תשלומים קטנים יתאפשרו באופן אנונימי יותר, בעוד תשלומים גדולים ידרשו זיהוי מלא, בהתאם לדרישות למניעת הלבנת הון. מידע אישי לא יועבר לבנק ישראל.
הפרויקט נמצא בשלבי תכנון, והחלטה סופית על השקה טרם התקבלה, ותדרוש הערכות רגולטורית, חקיקה ויישום מדורג. הבנק מקיים שיח עם הגופים הרלוונטיים לצורך קבלת החלטה בשלב הבא.
